קנסות ממבקר המדינה: 78,200 שקל לסיעת צלנר, 44,700 לסיעת וולוך

דו”ח מבקר המדינה על הבחירות ברשויות המקומיות, שהתפרסם ב-13 בינואר 2026, קובע כי סיעתו של המועמד לראשות העיר, יובל צלנר, עברה על חוק מימון הבחירות. המבקר הטיל על סיעת “תקווה חדשה לתל אביב בראשות יובל צלנר” קנס כספי בסך 78,200 שקלים, אשר יקוזז מהמימון הממשלתי שזכאית הסיעה לקבל.

סיעותיהם של רון חולדאי (מפלגת העבודה), אורנה ברביבאי (יש עתיד), מיטל להבי (מרצ), חיים גורן (סיעת מאמינים), ציפי ברנד וסיגל ויצמן אהרוני (האחרונה עברה את אחוז החסימה) קיבלו דו”חות חיוביים.

לעומת זאת, סיעת הגמלאים של נתן וולך, וסיעת “חילונים ירוקים” של ראובן לדיאנסקי, קיבלו דו”חות שליליים ממבקר המדינה.

על סיעת הגמלאים של וולך הוטל קנס בסך 44,700 שקלים, ואילו על סיעת לדיאנסקי לא הוטל קנס כלשהו, משום שממילא הסיעה לא ניצלה את מלוא המימון הממשלתי שהייתה זכאית לקבל.

ראובן לדיאנסקי ואברהם פורז. צילום: סיעת חילונים ירוקים

מימון בחירות מקומיות

בחוק מימון בחירות (רשויות מקומיות) נקבע, כי על נציגי הסיעות והמועמדים בבחירות המוניציפליות למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים לתקופת הבחירות, בצירוף חוות דעת של רואה חשבון ולפיה הם תקינים ושלמים.

מבקר המדינה בדק שלושה מרכיבים:

האם הסיעות והמועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה;

האם הוצאות הבחירות שלהם חרגו מהתקרה שנקבעה בחוק;

והאם ההכנסות שקיבלו היו משני המקורות היחידים שמתיר החוק – ורק מהם – מימון ממשלתי, ותרומות של עד 2,600 שקלים מכול משפחה גרעינית.

עוד קובע החוק, כי לתאגידים אסור לתת תרומות, וגם למועמדים עצמם – כלומר הנציגים שמתמודדים ברשימות לראשות העיר ולמועצת העיר – אסור לתרום יותר מ-2,600 שקלים כול אחד.

מגבלה זו בחוק נועדה למנוע תלות של נבחרי ציבור בגורמים אינטרסנטיים, וכן למנוע יתרון מובנה של מתמודדים אמידים, על פני מתמודדים שאינם יכולים להוציא מכיסם הפרטי מיליוני שקלים כדי להיבחר.

נתן וולוך. צילום: ת״א אונליין

הדו”ח על תקווה חדשה וצלנר

מבקר המדינה קבע, כי סיעת “תקווה חדשה לתל אביב בראשות יובל צלנר” סיימה את הבחירות המוניציפליות בגירעון של 355 אלף שקלים. ההכנסות החוקיות של הרשימה היו 1,322,000 שקלים, וההוצאות 1,677,000 שקלים. את ההפרש הזה, על פי הנתונים שמסר יובל צלנר למבקר המדינה, היא מימן מכיסו הפרטי.

המבקר אמנם קבע, כי סיעת יובל צלנר לא חרגה מתקרת ההוצאות המותרת שעמדה על חמישה מיליון שקלים, אולם ניהול החשבונות בוצע שלא כדין ולא סופקו אסמכתאות להוצאות.

לגבי הגרעון שנוצר, בסך 355 אלף שקלים, קבע מבקר המדינה כי “הסיעה סיימה את מערכת הבחירות בגירעון, ולפי הסבריה הוא יכוסה ממקורות עצמיים של נציגיה. מדובר בתרומה אסורה לפי סעיף 16 לחוק מימון הבחירות”.

הסנקציה הקבועה בחוק, במקרים כאלה, הינה שלילת חלק מהמימון הממשלתי שאמורה לקבל הסיעה. לקראת הבחירות המוניציפליות מקבלות הסיעות מקדמה של 85% מהמדינה, ורק אם דו”ח המבקר קובע שהן עמדו בכול דרישות החוק, מועברים יתרת 15% המימון הממשלתי.

בעקבות ההפרה של סיעת יובל צלנר, והדו”ח השלילי שקיבלה, הטיל עליה מבקר המדינה קנס בסך 78,200 שקלים, אשר יקוזזו מהמימון הממשלתי שמגיע לסיעה.

דוח המבקר קבע: “בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר שמבקר המדינה שקל בין היתר את ההסברים שניתנו, המליץ מבקר המדינה, בתוקף סמכותו לפי סעיף 23(ד) לחוק, להשית שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 78,200 שקלים, שהם כ-7% מהמימון הממלכתי המגיע לסיעה”.

תגובת יובל צלנר: “סיעת תקווה חדשה לתל אביב גאה, שחרף האתגרים הלאומיים והאישיים שהציבה מלחמת חרבות ברזל, הסיעה סיימה את קמפיין הבחירות בגירעון מינימלי שכוסה כולו על ידי חברי הסיעה באופן אישי, מבלי שנותר חוב ולו הקטן ביותר. אנו מצפים ממבקר המדינה להפעיל שיקול דעת ורגישות מתחייבת, בדומה לייתר רשויות המדינה, ולהכיר בנסיבות האישיות האובייקטיביות בעקבות אירועי השבעה באוקטובר”.

ראש סיעת “יש עתיד” בעיריית תל אביב, אורנה ברביבאי, בקלפי בבחירות המוניציפליות בפברואר 2024. צילום: איתן אלחדז-ברק, TPS

הדו”חות על וולוך ולדיאנסקי

דו”ח המבקר על סיעת הגמלאים, בראשות נתן וולוך, קבע כי הסיעה צברה גירעון עצום של 673 אלף שקלים. ההכנסות החוקיות שלה עמדו על 1,166,000 שקלים וההוצאות עמדו על 1,809,000 שקלים. נציגי סיעת הגמלאים מסרו למבקר המדינה, כי ישלימו את הסכום החסר מכיסם הפרטי, ועל פי הידוע עד עצם היום הזה קיימת מחלוקת ביניהם מי צריך לשלם כמה.

מבקר המדינה קבע: “הסיעה סיימה את מערכת הבחירות בגירעון, ולפי הסבריה הוא יכוסה ממקורות עצמיים של נציגיה. מדובר בתרומה אסורה לפי סעיף 16 לחוק כפי שקבע מבקר המדינה בעבר”.

סיעת הגמלאים לא חרגה מתקרת ההוצאות המותרת בחוק, שעמדה על חמישה מיליון שקלים, אבל היא לא ניהלה מערכת חשבונות כדין. בעניין זה קבע מבקר המדינה כי הסיעה לקתה בהיעדר אסמכתאות להוצאות וכי הדו”ח הכספי הוגש באיחור רב.

הקנס שהושת על הסיעה נומק כך: “בהתחשב באופי החריגה ובהיקפה, ולאחר שמבקר המדינה שקל בין היתר את ההסברים שניתנו, המליץ מבקר המדינה, בתוקף סמכותו לפי סעיף 23(ד) לחוק, להשית שלילה של השלמת מימון הוצאות הבחירות בסכום של 44,700 שקלים, שהם כ-4% מהמימון הממלכתי המגיע לסיעה”.

באשר לסיעתם של ראובן לדיאנסקי ואברהם פורז קבע מבקר המדינה, כי הם עמדו בתקרת ההוצאות, וכול התרומות ומקורות המימון שלהם היו חוקיים. יחד עם זאת, נקבע כי הסיעה קיבלה הלוואות שאסורות בחוק, ולכן קיבלה דו”ח שלילי.

מבקר המדינה החליט לא להטיל קנס כספי על סיעת לדיאנסקי-פורז, מהנימוק הבא: “הוצאות הבחירות היו נמוכות מהסכום שהתקבל מאוצר המדינה. לפיכך אין משמעות להטלת סנקציה. על הסיעה להחזיר לאוצר המדינה את ההפרש”.