תל-אביבים, מעדיפים שדרה או רחוב? התשובה מפתיעה

רצועה ירוקה במרכז הרחוב, עצים ומקום לעצור בדרך, לכאורה זה מה שאמור למשוף יותר הולכי רגל תל אביבים. השדרה נראית כמו הבחירה הטבעית להליכה בתל אביב. אבל כשבודקים היכן אנשים הולכים בפועל, מתברר שהתמונה מורכבת יותר. מתברר, שבימי חול השדרות אכן מרכזות יותר תנועת הולכי רגל בהשוואה לרחובות אחרים בעיר, אבל בסופי שבוע, ברוב עונות השנה, אין יתרון מובהק לשדרות על פני רחובות רגילים בת"א-יפו.

את הפער הזה בחנה אביטל אנג׳ל במחקר שהתפרסם בגיליון אפריל 2026 של כתב העת ג׳ורנל אוף טרנספורט גאוגרפי. באמצעות נתוני יישומון, שנאספו לאורך זמן, היא השוותה את תנועת הולכי הרגל בשדרות וברחובות אחרים – ברמת העיר, ברמת שכונות וגם ברמת מקטעי רחוב.

מה שרואים בעיר לא רואים בשכונה

המבט העירוני מעניק לשדרות יתרון בימי חול. אלא שכאשר מתקרבים ובוחנים כל שדרה מול הרחובות שסביבה, היתרון פחות ברור: חלק מהשדרות בלטו בעונות או בימים מסוימים, אך ברוב ההשוואות לא נמצא הבדל בולט לעומת הרחובות הסמוכים. כלומר, שדרה יכולה להיות ציר הליכה מרכזי בעיר, ועדיין לא לרכז יותר הולכי רגל מהרחוב המקביל לה.

כדי להבין את התנועה נבחנו גם מרכזיות הרחוב ברשת העירונית, תחנות אוטובוס, עצים, תאורה וקרבה ליעדים.

רחוב רגיל יכול למשוך הולכי רגל

אחת התובנות המעניינות נוגעת לפער שבין חוויית ההליכה לבין כמות האנשים ההולכים. רצועה מרכזית ופיתוח נופי יכולים להפוך את הדרך לנעימה יותר, אך אינם מבטיחים שיעברו בה יותר אנשים. רחובות עם תשתית בסיסית התומכת בהליכה יכולים להתחרות בשדרות גם בלי העיצוב המזוהה איתן.

הממצא הזה אינו מפחית מערכם של עצים או של מרחבים ירוקים; הוא מזכיר שתנועת הולכי רגל נוצרת מתוך שילוב של תנאים, ולא בזכות מאפיין אחד.

לא רק איפה: גם מאפייני הרחוב

חשיבותו של תזמון הופיעה גם במחקר קודם, שהתפרסם בשנת 2024, ובחן 20 מאפייני רחוב בכ־8,000 מקטעים בתל אביב. אנג׳ל הייתה בין מחבריו, והוא הראה שחשיבותם של מאפייני הרחוב משתנה לפי העונה, היום בשבוע והשעה. רחוב אינו פועל באותה צורה לאורך כל השבוע.

באופן דומה, גם השוואה בין שדרה לרחוב סמוך יכולה להניב תמונה אחרת בזמנים שונים — ולכן ספירה בנקודת זמן אחת עלולה להחמיץ חלק מהסיפור.

רחוב מלצ'ט. צילום: ת"א אונליין