רגע, לפני שמשלמים ארנונה

אוטוטו הולכת ומסתיימת לה שנת 2021 וזה אומר שבמהלך חודש דצמבר יקבלו כל מחזיקי הנכסים הפרטיים והעסקיים בתל אביב יפו, דרישות תשלום שנתיות לשנת 2022 של מס ארנונה, המס העירוני החל על כלל מחזיקי הנכסים בעיר.

אבל רגע, לפני שמשלמים אוטומטית, חשוב לדעת:

1. ניתן להגיש השגה למנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו, בגין החיוב הנדרש לשנת המס 2022, תוך תשעים יום מיום קבלת החיוב בארנונה.

2. מי שלא רוצה להגיש השגה, יכול לשלם את הסכום שיתקבל במהלך חודש דצמבר 2021 בשישה תשלומים דו חודשיים קבועים, בתאריך קבוע, כאשר המשלם בהסדר תשלומים זה מחוייב בכל אחד מהתשלומים בהפרשי הצמדה לפי סעיף 4 לחוק הריבית.

מי צריך בכלל לשלם ארנונה?

"מחזיק נכס", לצורכי ארנונה, הינו אדם המחזיק נכס כבעלים או כשוכר או בכל אופן אחר (למעט אדם הגר בבית מלון או בפנסיון). גם אדם המחזיק בנכס שאליו פלש שלא כחוק, או מחזיק בבניין ללא היתר כחוק, או מי שניהל עסק ללא רישיון, או מי שמשתמש שימוש חורג בנכס בניגוד לחוקי התכנון הבנייה, נחשב מחזיק. המבחן היחידי הרלוונטי הינו החזקת הנכס הלכה למעשה. בעלי נכס, שאינם מחזיקים בנכס, לא יחוייבו בארנונה. המס הינו פרסונלי למחזיקים בנכס בלבד.
האם גובים מכם יותר מדי ארנונה?

האם אתם משלמים יותר ארנונה ממה שצריך?

לשם כך, בדרך כלל, חשוב לבדוק, למשל, האם הנכס מחוייב תחת הסיווג הנכון והמדויק שלו על פי הגדרות צו הארנונה; כמה שטח מתוך כלל שטחי הנכס מסווג בכול קטגוריה; והאם מגיע לכם לקבל תעריף מופחת על הנכס כולו או לפחות על חלקו. פעמים רבות, שינוי סיווג יכול לחסוך סכומים משמעותיים מאוד, בתשלומי הארנונה.

הנה כמה טיפים חשובים איך לא לשלם ארנונה מופרזת:

1. טענת איני מחזיק: במצב בו אינכם מחזיקים בנכס, או שחדלתם מלהחזיק נכס, ובכול זאת קיבלתם דרישת תשלום על שמכם, ניתן לטעון כי הנכס לא ברשותכם.

2. טעות באיזור בו רשום הנכס: בצו הארנונה חולקה העיר גאוגרפית לאזורים שונים. חלקם יקרים יותר וחלקם פחות. יש לבחון האם אתם משוייכים לאזור הנכון.

3. גודל הנכס: חשוב לבדוק האם השטח המופיע אצלכם בחיוב הארנונה הוא אכן שטח הנכס שבו אתם מחזיקים. ניתן לבצע מדידה, שתוכיח כי הנכס קטן ממה שנדרשתם לשלם.

4. תעריף מופחת לחברות הייטק, משרדי פרסום, בתי הפקה ומשרדים אשר ניתן לסווג אותם כיצרנים: אחד הסיווגים המרכזיים לארנונה בשיעור מופחת, הוא סיווג "מלאכה ותעשייה". שינוי סיווג לצרכי ארנונה, מסיווג "עסקים" לסיווג "מלאכה ותעשייה", יכול להוביל לחיסכון של סכומים משמעותיים בתשלומי הארנונה לעיריית תל אביב יפו.

ניקח לדוגמה משרדי פרסום. בעתירה מנהלית עת"מ מינהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו נגד משרד הפרסום דרורי שלומי, נפסק כי נכס שבו מבוצעת פעילות קופירייטינג, גזירה, עימוד, עיצוב, צביעה, גרפיקה, הפקת תשדירים וכיו"ב, יסווג בתעריף מלאכה ותעשיה ולא בתעריף עסקים. כן, נקבע כי פעילות פוסט פרודקשן, שהינה פעילות של עריכת סרטים וסרטונים, הפקת עריכה, אפטר אפקט, אנימציה, סאונד ומוזיקה מהווה פעילות ייצורית מובהקת ולכן נכללת תחת התעריף המופחת של מלאכה ותעשיה. נפסק כי אפשר לראות בפעילות זו תהליך יצרני, של הפיכת חומר גלם מצולם לסרט ערוך, ולכן פעילות זו נכנסת תחת הסיווג של "מלאכה ותעשייה" ולא תחת הסיווג של "עסקים".

5. פיצול הנכס למספר שימושים: אם הנכס שברשותכם משמש למספר שימושים, ניתן לבחון האם הוא יכול להיות מוכר לצרכי ארנונה כנכס רב תכליתי "בעל שימושים מגוונים", ואז קיים פוטנציאל לחיסכון משמעותי בתשלומי הארנונה. לעומת זאת, אם הנכס מקיים מהות אחת בלבד, הוא לא ניתן לפיצול לצרכי ארנונה.
איך מפצלים סיווגים של נכס מסויים, וחוסכים תשלומי ארנונה? ישנם שני מבחנים ראייתיים אשר בוחנים האם ניתן לפצל את הנכס למספר סיווגים. האחד, האם מתקיימת זיקה בין יחידות הנכס והאם מדובר במתקן רב תכליתי. ככל שלא קיימת זיקה כזו, כל יחידה תקבל סיווג שונה, בהתאם לפעילות במתבצעת בה. המבחן השני, הוא האם שימוש בחלק מסויים בנכס, הכרחי למהות הארגון ולמימוש תכליתו של הארגון.

6. תעריף מופחת של בית תוכנה: האם תוכלו לקבל סיווג של מופחת של בית תוכנה? יש לבחון האם העיסוק העיקרי הוא של ייצור תוכנה. יש לבחון את גודל השטח שבו מתבצע הפיתוח עצמו, כלומר הפעילות הייצורית של פיתוח תוכנה, לעומת גודלם של השטחים המשמשים לפעילות אחרת (כגון, מה היקף פעילות שיווקית של אנשי מכירות).

לסיכום, יש לבחון את אופי הפעילות בנכס שלכם, על מנת לקבוע האם הסיווג שלכם לצרכי ארנונה, אינו גורם לכם לשלם סכומים מופרזים.

כדי לשלם ארנונה בתעריף הנמוך ביותר, שמגיע לכם כדין, ניתן לפעול בשתי דרכים:

1. הגשת השגה למנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו (או כול רשות מקומית אחרת שבה נמצא הנכס).

2. להגיש עתירה מנהלית בנושאים של סבירות/גובה תעריפיי הארנונה, חיובים בלתי חוקיים, הפרת הסכמים וכיו"ב.

הכותבת עו"ד שירלי גרוס, בעלת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, צברה מעל 25 שנות ניסיון במשפט אזרחי מסחרי. עו"ד גרוס היא בעלת ידע נרחב בדיני עיריות ומכרזים; מיסוי עירוני; תובענות מול גופים מוסדיים כמשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים מקומיים, בנקים, לשכות רישום מקרקעין, ועדות השגה ועוד; ייצוג ועדים ודיירים מול רשויות התכנון ומול קבלנים ויזמים; ייצוג לקוחות בערכאות משפטיות, אזרחיות ומינהליות; וייעוץ וליווי משפטי. במקביל, עוסקת עו"ד שירלי גרוס שנים רבות בדיני ירושה וצוואות, בייצוג מול האפוטרופוס הכללי, בניסוח חוזים כלכליים ומסחריים, הסכמי ממון, הסכמי טרום נישואים למניעת עגינות וחוות דיעת משפטיות. עו"ד גרוס היא ליטיגטורית, מגשרת מוסמכת ונוטריון. מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי חיוני בכל מקרה פרטני. ליצירת קשר עם עו"ד שירלי גרוס לחצ.י כאן

* כתבת תוכן שיווקי – לפרסום בתל אביב אונליין לחצ.י כאן