פרדס דכה: מהפך בשכונה הקשה ביותר ביפו

ועדת המשנה לתכנון ובנייה ת”א יפו אישרה והחליטה (4.12.2024) להפקיד למתן תוקף תוכנית התחדשות ענקית בשכונת “פרדס דכה” ביפו.

מדובר בתוכנית פינוי-בינוי, המשתרעת על 116 דונמים, באחת השכונות הקשות של יפו. היא תכלול 237,000 מ”ר במגדלים בני 19 קומות.

מוסד התכנון המוסמך להפקיד את התוכנית היא הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. גבולות המתחם הם שדרות ירושלים (ממזרח), רחוב אייזיק חריף (ממערב), רחוב סהרון (מצפון) ורחוב זלמן מייזל (מדרום).

התוכנית כוללת הריסה של עשרות בתים ישנים ברחובות אפלטון, אייזיק חריף, זלמן מייזל, סהרון, ברוך קרוא, שדרות ירושלים, רחוב 3407, רחוב 3408, רחוב 3404 ועוד.

המתכננים הם פרחי צפריר אדריכלים והיזמים רשות מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב יפו. הנכסים במתחם שייכים לאנשים פרטיים, לרמ”י ולעירייה.

הזנחה היסטורית

מצב השטח בפועל מתאפיין בבנייה צמודת קרקע לא מוסדרת ובתשתיות לקויות. את מרחב פרדס דכה חוצה רחוב 3404 המאפשר מעבר ציבורי בהליכה וברכב ונגישות למרחבים שבצדדיו. במרכזו גינה ציבורית מתפקדת. יתרת השטח נגיש בדרכים ושבילים לא מוסדרים, רובם באחזקה פרטית ובנגישות מוגבלת מאוד לציבור.

חלק מהרחובות ההיקפיים הגובלים במרחב פרדס דכה, מסתיימים ללא מוצא ולא מחוברים לרשת העירונית, כגון רחובות אייזיק חריף, זלמן מייזל וברוך קרוא. בחלק הדרומי יש מגרשי ספורט.

הבינוי בפרדס דכה מורכב ממספר מועט של מבנים היסטוריים, ביניהם בתי באר, שהורחבו במהלך השנים באופן בלתי מוסדר, בבניה קבועה וארעית. מרבית המבנים משמשים למגורים, וחלקם לעסקים כגון מוסכים. ברחוב שדרות ירושלים פועלת תחנת דלק. בדפנות הדרומית והמערבית, לאורך רחובות אייזיק חריף וזלמן מייזל, פועלים מבני ציבור מוסדרים ומתפקדים הכוללים בית כנסת, גני ילדים, מעונות יום ומתנ”ס.

בחלקו הצפון מזרחי של המרחב, יש שני מגדלי מגורים בני 15 קומות, ובהם 123 דירות.

שיכוני דרום יפו

כלי ההתחדשות המוצע בשכונת פרדס דכה הינו פינוי ובינוי. מוצעת בניה חדשה וגבוהה בפרדס דכה, בהתאם לתוכנית המתאר תא/ 5000, ולמדיניות ההתחדשות העירונית בשיכוני דרום יפו.

כול המבנים בשכונה, למעט כמה בתי באר עתיקים לשימור, ייהרסו. במקומם תוקם שכונה שלמה חדשה בת 1,923 דירות ו-15 אלף מ”ר למסחר ומוסדות ציבור רבים.

המבנים החדשים ישלבו בניה מרקמית בת 9 קומות, עם 12 מגדלים בני 19 קומות. התוכנית כוללת איחוד וחלוקה של הנכסים המקרקעין ללא הסכמת הבעלים (בכפייה).

שטחי בניה ברוטו מעל הקרקע יהיו בהיקף של 236,608 מ”ר. דירה ממוצעת תהיה בת 80 מ”ר בתוספת ממ”ד.

גובה מגדלי מגורים יהיה 72 מטרים ומגדלי מעורבים (מגורים ומסחר) 84 מטרים.

ברגל ובאופניים

המרחב סמוך לתחנת הרכבת הקלה “המחרוזת” של הקו האדום ולקווי אוטובוס רבים ברחוב יפת. בהתאם, עיקר שלד הרחובות בשכונה החדשה יהיה מורכב מרחובות להולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד, כאשר התנועה המנועית צומצמה למינימום ההכרחי לטובת תפקוד השכונה.

התכנון שם דגש על יצירת חיבורים בכיוון מזרח ומערב, לטובת שיפור הקישוריות בין שכונת פרדס דכה החדשה, לכיוון מזרח, אל תוואי הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, ולכיוון מערב, אל רחוב יפת.

פרדס דכה (נפוץ גם הכתיב: פרדס דקה) היא שכונה בדרום יפו, המשתרעת על פני כ-70 דונם מערבית לשדרות ירושלים, בין חולון פינת ירושלים נווה גולן לבין יפו ג’. בשכונה מתגוררות כ-120 משפחות המונות כ-700 בני אדם.

כך משנת 1942

ראשיתה של שכונת פרדס דכה בשנת 1942, אז רכש חאג’ אחמד ח’ליל דכה פרדס בשטח של 23 דונם, בעיר יפו. הוא עסק בגידול ההדרים וגם הקים רפת. עם הצלחת עסקיו, התרחבו גם הקרקעות שבבעלותו.

ששת ילדיו של דכה התפצלו לשלוש חמולות: דכה, סקחפי ואבו נהר.

בתי השכונה חרגו עם השנים מגבולות השטח, שהיה בבעלותו של משפחת דכה, והם כוללים כיום גם שטח בבעלות רשות מקרקעי ישראל.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הוקמו סביב המתחם שכונות יהודיות כנווה גולן, יפו ג’ ויפו ד’, והמתחם נותר כמובלעת כפרית ביניהן.

לאורך השנים, לא פותחו בשכונה תשתיות, ואין בה בתי ספר, תאורת רחוב או כבישים מוסדרים. היעדרה של מערכת ניקוז גרם להצפות בשכונה כמעט מדי חורף, ובשנת 2000 אף טבע למוות ילד בן ארבע. בשנת 2005 הקימה המשלמה ליפו מערכת ניקוז בעלות של 35 מיליון שקלים חדשים. בעיה נוספת ממנה סובלת השכונה היא הפיכתה, עם השנים, למוקד של פשיעה וסמים.