כך הפכה תחנת הכוח ברדינג למפעל נשק סודי של "ההגנה"
השבוע מציינת חברת החשמל 88 שנה להקמת תחנת הכוח "רדינג" בתל אביב. לרגל ציון יום השנה חושף ארכיון חברת החשמל מסמכים ועדויות המתעדים פרק כמעט בלתי מוכר בתולדות התחנה, ולפיו לצד ייצור החשמל ליישוב היהודי שימשו בתי המלאכה שלה גם לייצור נשק עבור ארגון "ההגנה".
תחנת הכוח רדינג הוקמה בשפך הירקון והחלה לפעול באוגוסט 1938, בעיצומו של המרד הערבי הגדול. היא נועדה לתת מענה לצריכת החשמל ההולכת וגדלה באזור תל אביב, אך מאחורי שעריה התנהלה במקביל גם פעילות מחתרתית.
מי שעמד במרכז הפעילות היה מהנדס התחנה חיים סלבין, ממקימי "רדינג". עוד לפני השלמת הקמת התחנה פנה אליו שאול אביגור, ממפקדי "ההגנה", וביקש ממנו לעמוד בראש התעשייה הצבאית של הארגון – לימים תע"ש. סלבין סיפר כי ההצעה הפתיעה אותו, אך גם נגעה לליבו, משום שכבר במסגרת פעילותו ב"ההגנה" החל להתעניין בתחום ייצור הנשק.
במקביל לתפקידו כמהנדס הראשי של התחנה, גייס סלבין עובדים נוספים מחברת החשמל, ולאחר שעות העבודה ייצרו בבתי המלאכה של רדינג חלקי נשק ואמצעי לחימה. העובדים כינו את הפעילות "עבודת קודש", והתחנה, שנחשבה למפעל חיוני שפעל גם עבור השלטון הבריטי, אפשרה לקיים את הפעילות בחשאיות.
העדויות השמורות בארכיון חברת החשמל מלמדות כי גם הציוד ההנדסי של התחנה שימש לפיתוח ולבדיקת אמצעי הלחימה. סלבין תיאר כיצד נעשה שימוש במכשיר לחץ מיוחד של חברת החשמל לבדיקת תקינות הפצצות ולאיתור סדקים שעלולים היו לגרום להתפוצצותן בעת הטיפול בהן.
עוד עולה מהמסמכים כי בסיס המתכת של מרגמת ה"דווידקה" יוצר ככל הנראה בבתי המלאכה של רדינג, וכי בתחנה פעל גם סליק לאחסון נשק, שפונה זמן קצר לפני "השבת השחורה" והועבר לידי "ההגנה".
88 שנה לאחר שהחלה לפעול, ממשיכה תחנת הכוח רדינג לספר את סיפורה של חברת החשמל – לא רק כחלק מהתפתחות משק החשמל בארץ ישראל, אלא גם כעדות לתרומתם השקטה של עובדיה ומהנדסיה למאמץ הלאומי בשנים שקדמו להקמת המדינה.
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל"ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת"א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת"א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
קבוצת החוויה הקולינארית – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של "תל אביב אונליין״ – לחצו כאן.

תגובות