תל אביב עיר שווה

עיריית תל אביב-יפו משיקה תכנית אסטרטגית פורצת דרך לקידום שוויון מגדרי בעיר בשם "עיר שווה".

העירייה, ש-60% מתקציבה מנוהל על ידי נשים, מעמיקה את לימודי המגדר במוסדות החינוך שלה, פועלת למיגור ההטרדות המיניות במרחב הציבורי, נאבקת בהדרת נשים, מקדמת את הנצחתן במרחב הציבורי ופועלת להטעמת החשיבה המגדרית בכל תחומי החיים.

כדי לצמצם את אי השוויון המגדרי ואת הפערים בין גברים לנשים בחברה הישראלית, העירייה הציבה את השוויון המגדרי כמטרה עירונית ומצטרפת בכך לערים מובילות בעולם כמו ניו יורק ווינה ולוקחת אחריות על הנושא.

התכנית "עיר שווה", היא תכנית מעשית עם כיווני פעולה אופרטיביים שייושמו עד שנת 2027 ואמורים להפוך את תל אביב לעיר שווה מגדרית הראשונה בישראל. התכנית מבקשת להבטיח שבדנ"א העירוני תהיה הכרה, ויינתנו משקל ומקום לקול, לצרכים ולנקודת המבט של נשות העיר- המהוות מחצית מאוכלוסייתה.

התכנית כוללת תשעה פרקים המשקפים קשת רחבה של נושאים המשפיעים על חיי התושבים והמבקרים בעיר: מרחב ציבורי מכיל, תחבורה רגישת מגדר, חינוך להוגנות מגדרית, ביטחון אישי, ספורט, תרבות ואמנות, הזדמנויות כלכליות, אקלים וסביבה ופרק המתייחס לעירייה כארגון.

ראשי פרקים נבחרים של התכנית ומספר דוגמאות לפרויקטים ותכניות שכבר מיושמות בשטח:

מרחב ציבורי ומוסדות קהילה

לתכנון עירוני ולניהול של המוסדות בעיר ישנם היבטים מגדריים ונדרש תכנון רגיש-מגדר על מנת להבטיח מרחב בטוח ושוויוני. הגינה ליד הבית, המדרכות והתאורה, הפעילויות במרכז הקהילתי, השירותים הציבוריים, שמות הרחובות, שלטי החוצות – כל אלה מכתיבים את תחושות השייכות, הביטחון והנגישות של נשים במרחב הציבורי.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

שיפור תאורה באזורים חשוכים, גיזום עצים ושיחים, הגברת סיורי הסיירת לביטחון עירוני ועוד.

שיפוץ עשרות תאי שירותים והוספות שירותים ציבוריים אוטומטיים ברחבי העיר-  כחלק מהתכנית עלה כי חוסר הזמינות של שירותים ציבוריים מגביל ומקצר את משך השהות של נשים בחוץ ושילדים וגברים המתפנים בחוץ ויוצרים מפגע סביבתי גם פוגעים בתחושת הביטחון של נשים במרחב.

הקמת תאי שירותים ומלתחות לא ממוגדרים ומשפחתיים בקאנטרים העירוניים.

הנצחת נשים וקידום שילוט עירוני שוויוני: למעלה מ-80 שלטים בדמות אישה הוצבו לאורך שבילי האופניים ו-100 שלטים נוספים יוצבו בחודשים הקרובים. בנוסף נערך תיקון לנוהל שיום שמות הרחובות, במטרה להעלות את מספר הרחובות על שם נשים ואוכלוסיות מגוונות. בשנתיים האחרונות נקראו מעל 10 רחובות ומוסדות ציבור על שם נשות הרוח והתרבות: עפרה חזה, ד"ר ויקי שירן, דליה רביקוביץ', זהרירה חריפאי, אהובה עוזרי ועוד.

תרבות ואמנות

הפערים המגדריים בתחום התרבות והאמנות (במופעים, בתאטרון, במוזיאונים) מחייבים נקיטת פעולות מערכתיות ארוכות טווח.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

הנהלת העירייה מחויבת לצמצום הפערים והנחתה את הגורמים המקצועיים בעירייה להבטיח כי במופעים העירוניים יתקיים שוויון מגדרי: 50% אמנים ו- 50% אמניות

העירייה הנחתה את התיאטראות (תאגידים עירונים ותיאטראות נתמכים) לקדם שוויון מגדרי ברפרטוארים שלהם, כך שכבר בעונת 2025–2026 יהיה בהם שוויון מגדרי בכל הנוגע לבימוי ולמחזאות.

שלטי פרסום ברחבי העיר. עיצוב: סטודיו טאצ'

תחבורה

נשים נוטות להשתמש פחות בתחבורה ציבורית בשל מספר גורמים: מידת ריחוקן ומיקומן של התחנות באזורים נטושים, מבודדים ולא מוארים וחוסר בנגישות.

קיימים פערים משמעותיים בעיר בין נשים וגברים בכל הנוגע לנתוני שימוש ברכיבה על אופניים וקורקינטים: רכיבה על אופניים- 25% נשים- 33% גברים, רכיבה על קורקינט- 9% נשים- 24% גברים, תל אופן- 7% נשים- 15% גברים, 84% מהנשים שאינן רוכבות על אופניים לא רכבו כלל בשנים קודמות וכ-9% הפסיקו לרכוב משיקולי בטיחות. נשים דיווחו כי הן מאוימות יותר על הכביש והן נוטות לחשוש מפגיעות מתאונות וגניבות. כמו כן, העלו את נושא התפיסה החברתית ותחושת המסוגלות.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

התקנת קליטה סלולרית בחניונים עירוניים תת קרקעיים המאפשרת תקשורת טלפונית רציפה ואפשרות ליצור קשר מידי בעת הצורך.

שיפור תחנות האוטובוס באמצעות הגברת תאורה, הימנעות מהצבת תחנות באזורים מבודדים, שיפור הקישוריות בין מסלולים.

הגברת הביטחון האישי בתחבורה הציבורית – בשיתוף עם משרד התחבורה, הדרכות לשוויון מגדרי ולמניעת אלימות לנהגי אוטובוסים ומוניות, תגבור נוכחות נשות ואנשי צוות בתחנות ובאוטובוסים.

העלאת שיעור הנשים הרוכבות על אופנים באמצעות שיפור שבילי האופניים, סדנאות רכיבה לנשים, גיבוש קבוצות רכיבה משותפות ועוד. בנוסף, התאמת אופני התל אופן העירוניים לגובה הממוצע של נשים.

ביטחון אישי

אלימות מגדרית במרחב הציבורי מגבירה את הפחד מפני תקיפה מינית ומגבילה את התנועה של נשים במרחב הציבורי. גורמי הסיור והביטחון העירוניים מקבלים כמעט מדי יום תלונות על הטרדה מינית או מעשה מגונה במרחב הציבורי, כשבשנת 2021 התקבלו כ-350 תלונות.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

תמיכה בפיתוחים טכנולוגיים לקידום שיוון מגדרי כגון אפליקציית SafeUP הזמינה 24/7 ומאפשרת למשתמשות להיעזר בה כאשר הן נתקלות בסכנות ממשיות או פוטנציאליות וזקוקות לתמיכה, ליווי או סיוע פיזי.

הכשרת סיירת לביטחון עירוני (סל"ע) – בשנת 2022 השתתפו מעל 200 עובדי אגף הסיור העירוני בהכשרה ייעודית בנושא שיוון מגדרי ומניעת הטרדות מיניות.

יוזמת "יש לך איך להגיב". שמטרתה להעלות מודעות ולהעניק לציבור הרחב כלים להתערבות במקרים של הטרדות מיניות במרחב הציבורי באמצעות לומדה מקוונת וסרטון הסברה.

חינוך                   

הביטוי הראשון של אי השוויון המגדרי בחינוך הוא בתוכניות הלימודים בהן בדרך כלל משתמעות הנחות לגבי מגדר, תחומי עניין או תכונות המתאימים לבנים ולבנות. כך, פעמים רבות, הן אינן מתייחסות לתרומתן של נשים לחברה, ונשים מוצגות כבעלות תפקיד במרחבי הביתי, עדינות, תלותיות ורגישות.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

תכנית הוליסטית וייחודית לקידום הוגנות מגדרית בגנים ובבתי הספר, שתכשיר את צוותי ההוראה ותייצר סביבה חינוכית ללמידה ולהתפתחות שאינה מוגבלת על ידי מגדר לכלל התלמידים והתלמידות בעיר. התכנית להוגנות מגדרית בחינוך מיושמת כבר ב 40 מוסדות חינוך בעיר – גנים ובתי ספר יסודיים ועל יסודיים. התכנית כוללת הכשרות עומק לגננות, מורות ומורים – לזיהוי הטיות מגדריות בספרי הלימוד, במרחב הכיתתי, בפינות המשחקים, במגרש בית הספר ועוד.

משחק בליגה לנערות ביפו. צילום: אילן ספירא

ספורט

פעילות ספורטיבית מזוהה כפעילות "גברית", נשים סובלות מאפליה ממסדית שיטתית רבת שנים סביב תקציבים ושימוש במתקני ספורט ומתמודדות עם הטרדות ופגיעות מיניות. בשל כך, נשים לרוב משתתפות בפעילויות ספורטיביות בשיעורים נמוכים ואף נעדרות ממוקדי קבלת ההחלטות. כשהן כן משתתפות יש בידול מגדרי מובהק בענפי הספורט- למשל גברים מתרכזים בכדורגל ובכדורסל ונשים בהתעמלות אומנותית, כאשר ספורט נשים נתפס כקטגוריה פחותת ערך. בעיר רק כ-7% מהילדות שעוסקות בספורט משחקות משחקי כדור, לעומת 52% מהילדים.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

"רצות על בטוח"- לראשונה בישראל מסלולי ריצה בטוחים- העירייה סללה שני שבילי ריצה בטוחים בפארק גני יהושע ובמזרח העיר. המסלולים באורך 10 ק"מ כל אחד, כוללים לכל אורכם מצלמות, תאורה מוגברת וחיבור לאפליקציית SafeUp.

קורס מאמנות כדורגל UEFA C, בשיתוף התאחדות הכדורגל ואתנה.

לראשונה, מונתה מנהלת ברשות הספורט העירונית האמונה על קידום ספורט בקרב ילדות ונשים, עידוד מינוי נשים לתפקידי ניהול וריכוז, הקצאת משאבים ותקציבים ייעודיים לקידום נשים ועוד.

פתיחת קבוצות ספורט חדשות לנשים בוגרות וקבוצות ספורט חדשות לילדות ונערות בעיר בכדורגל, כדורעף וכדורסל ברחבי העיר.

הכשרות מקצועיות בנושא מגדר וספורט בשנת 2022 החלה הכשרה ראשונה מסוגה למורות ומורים לחינוך גופני בעיר, הכוללת מתן ידע וכלים לעבודה בקבוצות מגדריות הומוגניות והתמודדות עם חסמים מגדריים וסיטואציות חברתיות מגדריות בשיעורי החינוך הגופני.

נתינת תמריצים לאגודות הספורט בעיר לקידום פעילויות לילדות ולנערות באמצעות ניקוד משלים במבחני התמיכה העירוניים ולעידוד מינוי נשים לתפקידים בדרג הניהולי והמקצועי.

תעסוקה והזדמנויות כלכליות

נשים מרוכזות יותר מאשר גברים במשרות חלקיות, מתמודדות עם בידול תעסוקתי והסללה, כבר מתקופת הלימודים, למקצועות "נשיים" ולתחתית השרשרת הניהולית, עם תנאי עבודה נחותים, פערי שכר ופחות ביטחון תעסוקתי. נתונים משנים קודמות על פערי שכר בין גברים ונשים תושבי העיר, מלמדים על פער שכר חודשי ממוצע של כ-37%.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

העירייה מקדמת, בין היתר, הכשרות מקצועיות, פלטפורמות להשמה ותכניות מנטורינג לנשים ממגוון קבוצות, כמו תכנית She-fting, מחשבות מסלול מחדש שמטרתה לסייע לתושבות העיר הנמצאות בצומת תעסוקתי ושוקלות מעבר לתעשיית ההיי-טק וקורס ידע פיננסי לנשים.

קיימות וסביבה

משבר האקלים נותן את אותותיו ברחבי העולם, ויש לו היבט מגדרי: נשים נמצאות בחזית הפגיעות כתוצאה ממנו, ובאותה עת הן גם בחזית הפעילות החברתית והקהילתית להתמודדות איתו.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

קידום יזמות והזדמנויות של נשים במסגרת עידוד צמיחה מקומית ירוקה, תכנית HandyWoman לצמצום צריכה, הקמת האב לחדשנות באופנה בת קיימא ועוד.

ייצוג שווה לנשים בהנהלה הבכירה ובמוקדי קבלת החלטות בעירייה

במשק הישראלי נשים מהוות כ-20% בלבד מהמנכ"לים ומהמנכ"ליות. העובדה שנשים אינן לוקחות חלק שווה במוקדים שבהם מתקבלות החלטות המדיניות והאסטרטגיה, משמעה כי קולות ייחודים של מי שחוו חוויות חיים שונות, אינם נשמעים כלל או אינם זוכים לעדיפות. בגוף ציבורי יש לכך משנה חשיבות.

בין הפעולות הננקטות על מנת לשנות את המציאות הנוכחית:

העירייה פועלת לייצוג שווה לנשים בהנהלה הבכירה ובמוקדי קבלת ההחלטות בעירייה ובמוסדותיה.

בקרב כלל עובדי ועובדות העירייה יש רוב נשי: כ-66%. בקרב ההנהלה (הנהלת מחלקה ומעלה), נשים מהוות כ-51%, ברמת ההנהלה הבכירה (הנהלת אגף ומעלה), נשים מהוות כ- 41%,  בפורום מנכ"ל נשים מהוות כ-42%, בקרב התפקידים הבכירים הסטטוטוריים בעירייה שיעור הנשים עומד על כ-43%.

בית מרים, הבית לשוויון מגדרי

בדצמבר נפתח ביפו "בית מרים", בית לשוויון מגדרי, ראשון מסוגו בישראל שיהווה מקור מקצועי בנושא שוויון מגדרי ופמיניזם וישמש בית לפעילות חברתית וקהילתית.

חדר מורות. צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

מוטי רייפ, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק קידום מעמד האישה: "תל אביב-יפו היא עיר שכולנו מדברים עליה כקוסמופוליטית, דמוקרטית, פלורליסטית, חופשיה וכמה אנחנו גאים להגיד שאנחנו חיים בה. תוכנית 'עיר שווה' היא צעד חשוב בדרך לשינוי".

אפרת מייקין-כנפו, מנהלת הרשות לחוסן ושוויון חברתי ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, הוסיפה: "מדובר בתכנית אופרטיבית, מעשית, שאת השינוי שלה אנחנו כבר רואות ורואים בשטח: ברחובות, בבתי הספר, במרכזים העירוניים, במגרשי הספורט ובגופי התרבות. כאישה בישראל אני שואפת כי ילדים וילדות יתפתחו וימצו את הפוטנציאל והשאיפות שלהם ללא קשר למגדר שלהם".