טרנד הקדישא: המורים בת”א ישוחחו עם התלמידים על המשחק המסוכן

בעידן הרשתות החברתיות טרנדים מתפשטים במהירות: חלקם קלילים ולא מזיקים – טרנדי אוכל, משחקי חברה או ריקוד. אבל יש טרנדים נוספים, נפוצים בקרב ילדים ובני נוער, שזולגים למקומות מסוכנים, פוגעניים ומשפילים.

הטרנד האחרון שמתפשט בקרב ילדים ובני נוער, “קדישא” שמו, חוצה כל גבול של טעם טוב. מדובר באקט שבה ילדים מצמידים בכוח את ראשו של ילד אחר למפשעה של מבצע האתגר. המעשה מוצג כבדיחה, אבל בפועל מדובר בפעולה משפילה, שגובלת בהטרדה מינית.

הטרנד החדש: הרבה מעבר למשחק תמים

לפי עדויות שהגיעו להורים ולצוותים חינוכיים, ילדים ובני נוער מבצעים את האתגר זה בזה במסדרונות, בהפסקות או בפעילויות חברתיות. העיקרון פשוט – ומסוכן: “תופסים” ילד בהפתעה, מנמיכים בכוח את ראשו ומצמידים אותו לאזור המפשעה של מבצע הפעולה, לעיתים תוך צחוקים ואפילו צילום מהצד.

כך לדוגמא לפני מספר ימים דווח על תלמיד בן שש בכיתה א’ באחד מבתי הספר הממלכתיים-דתיים בעיר, שספג בצורה אלימה את האתגר מצד 4 ילדים בני גילו, במשך מספר שבועות הוא חווה את המעשים הללו עד שאזר אומץ לספר לאביו. לדברי הילד, האתגר לא בוצע רק כלפיו אלא גם כלפי בנות בבית הספר.

במשך מספר שבועות אלימות והטרדה מינית מצד ארבעה תלמידים. האב הוציא את בנו מבית הספר לאחר שבנו סיפר לו על כך, והגיש בקשה להעברתו למסגרת אחרת.

הטרנד הזה, טומן בתוכו השפלה פומבית, חדירה למרחב האישי, פגיעה בביטחון האישי ואפילו גובל בהטרדה מינית. כך אתגר ברשתות החברתיות, יכול להשאיר צלקות – בגוף ובנפש של הילדים ובני הנוער.

על ההורים והמוסדות החינוכיים להיות עם היד על הדופק: לדבר, להזהיר, ולהבהיר שילד, כל ילד, זכאי למרחב בטוח, מכבד, וחף מהשפלה.

תגובת עיריית תל אביב-יפו: “אנו רואים בחומרה כל גילוי של אלימות או הסתה לאלימות ופועלים באופן מתמיד לאיתור התנהגויות סיכוניות ולמתן מענה מקיף. כלל מנהלות ומנהלי בתי הספר עודכנו על התופעה, הונחו להגביר ערנות, לקיים שיחות מניעה עם התלמידים ולפעול לפי נהלי איתור, דיווח והתערבות”.

המלצות השירות הפסיכולוגי להורים:

נוכחותכם כהורים מעורבים בחיי הילדים ובני הנוער, במרחב הפיזי ובמרחבי הרשת, היא משמעותית, וחשוב לנהל עמם דרך קבע שיחות של התעניינות ביום יום החברתי שלהם.

שיחות פתוחות ואכפתיות יעניקו לילדיכם תחושת מוגנות וילמדו אותם שהם יכולים לדבר איתכם על כל נושא. תחושת הפתיחות והזמינות תתגלה כחשובה במיוחד במצבים של חשיפה לסיכון ופגיעה.

יחד עם זאת, לא תמיד הילדים ובני הנוער ישתפו בקשיים מיוזמתם, לכן חשוב ליזום את השיחות ולשים לב לשינויים בהתנהגות ובמצב הרוח כגון הסתגרות, כעס לא מוסבר, הימנעות ממפגשים חברתיים וכדומה.

גם אתם ההורים, אינכם לבד – בכל קושי, ספק או דאגה פנו ושתפו את צוות בית הספר, הפסיכולוג או היועץ החינוכי והשירות הפסיכולוגי ברשות. במידת הצורך אפשר לפנות למוקד הסיוע הרגשי של משרד החינוך 6312* ולמוקד 105 הפועל 24/7.

איך נשוחח עם הילדים ובני הנוער על התנהלותם ברשת?

נשאל שאלות התעניינות ונביע סקרנות לגבי התנהלותם ברשת: באילו אפליקציות/רשתות חברתיות/משחקים אתם משתתפים? מה אתם אוהבים לעשות שם? עם מי אתם מתכתבים ומשוחחים ברשת? מתי קרה שהבנתם שיש משהו מסוכן במשחק או בשיחה? כיצד אתם שומרים על עצמכם ברשת, בשיחות ובמשחקים? למי אתם פונים כשאתם זקוקים לעזרה גם לגבי משהו שקורה ברשת לכם או לחבר?

נקשיב לדבריהם ללא שיפוטיות מתוך רצון אמיתי להכיר את עולמם ברשת.

נביא לתשומת ליבם את הסכנה שקיימת בקיום צ’אט עם אנשים או ילדים לא מוכרים. מומלץ לשאול ולהבין מהן סכנות הרשת לדעתם, ולוודא שהם מודעים אליהן.

נדגיש כי מסירת פרטים אישיים עלולה לחשוף אותם לסיכונים כגון איבוד שליטה על חשבון המשתמש ועל המידע האישי שלהם.

נעודד אותם לשתף אותנו במקרה שנחשפו לפגיעה או חוו פגיעה.

נביע מסר של אמון בכוחותיהם וביכולתם להפעיל שיקול דעת ונזכיר שאנו סומכים עליהם ותמיד לצידם.