מתקפת התיקנים המעופפים בגוש דן בשיאה. מה אפשר לעשות?

הם גדולים, הם חומים-אדמדמים, והם מסתובבים לכם בסלון או במרפסת הבית בגובה העיניים. בימים האחרונים קבוצות הוואצאפ בבנייני המגורים בכל גוש דן גועשות עם דיווחים על תיקנים מעופפים מטילי מורא – ורבים שואלים את אותה שאלה: מאיפה הם הגיעו, ולמה דווקא עכשיו?

כדי להבין את המתקפה, שוחחנו עם המדביר גל קצב, המכונה "גל ג'וק". לדבריו, המעופף שמטיל אימה על תושבי המרכז הוא ברוב המקרים התיקן האמריקאי. "התיקנים הגדולים שאנחנו רואים עכשיו הם מסוג תיקן אמריקאי, ואנחנו רואים אותם בעיקר בתקופת הקיץ", הוא מסביר. "הם מגיעים מהביובים של הבניינים או מהביוב העירוני, מטפסים ומתעופפים אל תוך הבניינים".

האמריקאי והגרמני

לצדו קיים סוג נוסף, פחות נפוץ. "יש את הסוג השני, התיקן הגרמני. הם קטנים יותר ופחות נפוצים, ואותם רואים דווקא באזור המטבח ובקרבת מכשירים חשמליים כמו ברי המים הביתיים", אומר קצב.

התיקן האמריקאי הוא המין הגדול מבין השניים – אורכו נע בין 3 ל-5 סנטימטרים, צבעו חום-אדמדם מבריק, ועל גב החזה שלו מסגרת צהבהבה בצורת אליפסה. למרות שמו, מוצאו דווקא מאפריקה, וכיום הוא נפוץ כמעט בכל העולם. הכנפיים שלו מאפשרות בעיקר דאייה ומעוף איטי, ולרוב הוא נעזר בהן כדי לגלוש ממקום גבוה או לחזור לקן.

למה דווקא עכשיו?

התשובה טמונה בשילוב של חום, לחות ורבייה. "חודשי הקיץ החמים הם חודשי עונת הרבייה שלהם. בחורף הם נמצאים בסוג של תרדמת", מסביר קצב. "אפשר לראות אותם יוצאים ומתרבים מאפריל ועד נובמבר, כשהשיא זה ממש עכשיו, ביולי-אוגוסט".

בטמפרטורות גבוהות התיקן פעיל הרבה יותר, וכמה פעמים בשנה יוצאים פרטים מכונפים ל"מעוף כלולות" – מעוף הזדווגות שמתרחש בלילות חמים. השבוע האחרון בתל אביב סיפק בדיוק את התנאים האלה: הטמפרטורות ביום נעו סביב 32 עד 34 מעלות, הלילות נשארו חמים סביב 24 מעלות, והלחות היחסית טיפסה בחלק מהשעות עד מעל 90%. תחושת החום ("מרגיש כמו") נגעה ב-33 מעלות. בקיצור – רחבת ריקודים אידיאלית לתיקנים.

מומחים מוסיפים שגם למגמה רחבה יותר יש תפקיד. עליית הטמפרטורות ברחבי העולם מיטיבה עם התיקנים, שכושר הרבייה שלהם ממילא אדיר, ומרחיבה את התפוצה הגיאוגרפית שלהם. בשנים האחרונות אף דווח על נחילי תיקנים מעופפים בערים אירופיות שלא הכירו את התופעה בעבר, בעקבות גלי חום.

האם הם מסוכנים?

הם בעיקר מגעילים, אבל לא רק. התיקן נחשב מטרד תברואתי: הוא מתנועע בין ביוב ואשפה לבין משטחי מטבח ומזון, ובדרך עלול להעביר חיידקים וגורמי מחלה. לכן, מפתה ככל שיהיה, לא מומלץ למעוך אותו – המעיכה עלולה לפזר חיידקים וביצים, ולפספס את זיהוי סוג המזיק, שחשוב לבחירת דרך הטיפול.

איך מתגוננים?

כאן הבשורה של קצב מפוכחת. "אי אפשר למנוע מהם להיכנס הביתה, אבל מומלץ לרסס את הרצפה כדי שימותו ולא יתרבו כשהם נכנסים", הוא אומר. לצד זאת, הוא ממליץ להפעיל לחץ על הגורם העירוני: "ניתן ורצוי לדרוש מהעירייה לרסס את תעלות הביוב והפארקים, ואף לעשות ריסוס בחצרות הבניינים. זה יכול להקטין את כמות התיקנים, אבל זה לא יעלים אותם לגמרי, ולא ניתן למנוע מהם להתעופף אל הבתים".

מעבר לכך, יש כמה צעדי מניעה שיכולים לעזור: איטום סדקים ופתחים בקירות ובצנרת, התקנת רשתות על החלונות וספי דלתות, שמירה על מטבח יבש ונקי, פינוי אשפה סדיר והקטנת מוקדי לחות. תיקן שלא מוצא מים ומזון – עובר הלאה. אמצעים טבעיים כמו שמנים אתריים (מנטה, לבנדר, אקליפטוס) ותמיסת חומץ ומים נחשבים דוחי חרקים, וכשמדובר במושבה גדולה שמקורה בבור ביוב או בצנרת משותפת – כדאי לפנות למדביר מוסמך.

הבשורה הקטנה לתושבי גוש דן: התחזית לימים הקרובים ממשיכה להיות חמה ובהירה, אך הלחות צפויה להתמתן מעט לקראת סוף השבוע. עד אז – שווה לוודא שהרשתות בחלונות במקומן.