גינה לי, גינה לי, גינה חביבה (לוהטת) בשכונת כוכב הצפון

התכתבות מרתקת (ומשעשעת) בקבוצת הוואצפ של תושבי שכונת כוכב הצפון, בבוקר 15.10.26, מעמידה במרכז השיח גינה קהילתית עם ערוגות משפחתיות, שיזמה תושבת השכונה אידה בוטאן. מה שהתחיל בהזמנה חביבה, שפרסמה השכנה אידה לתושבי כוכב הצפון, הפך לדיון סוער על משמעותה של הגינה הקהילתית, אחריות המגדלים, זיהום האוויר שמגיע משדרות רוקח וטרוניות שראוי להפנות לעירייה.

"גינה לי, גינה לי, גינה חביבה! כל צמח בה צומח, כל פרח בה פורח, גינה לי, גינה לי, גינה חביבה!", כתב המשורר לוין קיפניס. אז איך, באמת, מגדלים ירקות אורגניים סמוך לשדרות רוקח הסואנות? והאם יש חשש לזיהום תחבורתי? ולמה שער הגינה נותר סגור? המקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, מביא את הסיפור.

לא אירוע שתילה

ההזמנה המקורית הזמינה את תושבי השכונה להגיע בשבת, 17.10.26, כדי לבחור לעצמם ערוגה משפחתית שיטפחו ויגדלו בה ירקות. "הגינה הקהילתית היא מקום, שבו אפשר להתחבר לטבע, ולגדל כול דבר שרוצים", תיארה ההזמנה. עוד הובהר, כי לא מדובר באירוע שתילה פתוח וחד פעמי, אלא בהזדמנות לבחור ערוגה ולהתחייב לטיפול בה.

ניר ישר, חבר ועד השכונה, סיפר כי אחרי 25 שנות מגורים בכוכב הצפון הגיע לראשונה עד מורד השביל כדי לראות את הגינה. ״השער אמנם היה סגור, אבל השטח נחזה כשטח מוזנח, מלוכלך ולא מטופל. נראה כמו שטח עזוב", תיאר את התרשמותו מבחוץ.

בהיותו מחזיק בהתנדבות בתפקיד בעל חשיבות יתרה, דובר ועד השכונה, הוא ביקש להבין כיצד המקום פועל: ״מה מהות הגינה הזו? כמה משתמשים בפעילות הגינון יש בשכונה? מה מגדלים? עבור מי? למי יש את קוד המנעול? מי מחליט מי יטול חלק? מי נותן הדרכה אם בכלל?״. מילים כדורבנות.

ערוגות משפחתיות

תושבת השכונה, שמשפחתה משתתפת בגינה, הציגה תמונה אחרת. לדבריה, הגינה פועלת ומטופלת כבר שלוש שנים, אף שבקיץ קשה יותר לטפל בה. ״היא אולי נראית מוזנחת מבחוץ, אבל היא ממש לא, וחברי הקהילה שלוקחים חלק בטיפול שלה נמצאים שם לא מעט כדי לגזום, לשתול ולטפח״, כתבה. היא תיארה גם את הפעילות המשפחתית: ״לנו יש ערוגה אישית שבעלי והילדים בנו לבד, ואנחנו שותלים בה כל עונה את שלל הדברים שהעירייה מספקת ונהנים מירקות טריים שגידלנו בעצמנו״. לדבריה, פעילי הגינה מגיעים לטפל בה מדי סוף שבוע.

גם יוזמת הגינה הקהילתית, אידה, לא נשארה אדישה. היא הזמינה את ניר ישר לתאם איתה ביקור ולשמוע על היוזמה. לדבריה, המיזם קיים בזכות מאמץ של ״כמה נשים חדורות מטרה להקים סוג של אתר טבע שכונתי, ללא ריסוס, ללא גיזום ופגיעה באדמה״. היא הוסיפה כי קיימות גישות שונות לטיפול בגינות קהילתיות ובאתרי טבע.

תשובתה המנומקת הניחה את דעתו של חבר הוועד. ניר ישר הודה על ההסברים ואיחל: ״גינון מוצלח״.

זיהום משדרות רוקח

אבל אז העלתה תושבת אחרת, מריה, שאלה לגמרי אחרת. היא אמנם פצחה בהערכה להשקעה, אך באותה נשימה ציינה, כי השטח נמצא בצמוד לשדרות רוקח, ורק גדר רשת מפרידה בינו לבין הכביש הסואן. ״בהתחשב בזיהום האוויר, באבק ובחלקיקים שנפלטים מכלי הרכב, האם העירייה בדקה שהמיקום הזה בכלל מתאים לגידול ירקות למאכל?״ שאלה. מריה ביקשה לדעת האם בוצעו בדיקות קרקע או בדיקות אחרות, לבטיחות התוצרת, במיוחד לנוכח הטענה שהעירייה מספקת שתילים.

בתגובה הסבירה אידה כי הירקות אינם גדלים ישירות בקרקע המקומית: ״האדמה שבה גדלים הירקות היא אדמה טובה שאנחנו יצרנו. לצמחים יש את המנגנון המדהים של ספיגת פחמן דו חמצני ופליטה של חמצן. הפחמן נספג באדמה, הופך למזון עבור רשת הפטריות והחיידקים, והם מאפשרים את התבססות השורשים. הצמח פולט חמצן ולמעשה מייצר סוג של ניקוי אוויר מקומי".

התשובה הזו ממש לא הניחה את דעתה של השכנה מריה: "נכון שצמחים קולטים פחמן דו־חמצני ומשחררים חמצן, אבל זה לא קשור לחשש שהעליתי. אני מדברת על מזהמים שנפלטים מכלי רכב, כולל חלקיקים ומתכות כבדות, שעלולים לשקוע על הירקות ולהצטבר בקרקע. גם אם מדובר באדמה שהובאה מבחוץ, היא עדיין חשופה לזיהום מהכביש הסמוך. השאלה שלי היא האם העירייה ביצעה בדיקות סביבתיות כדי לוודא שהתוצרת בטוחה למאכל, ולא האם הצמחים תורמים לאיכות האוויר".

אידה: "אני חושבת שאם הייתה בעיה לגדל גידולים בערים, לא היו מתחילים את המיזם הזה, שהתחיל כבר לפני 50 שנה בירושלים".

השיח החביב מתלהט

השכן רועי בונדר התערב: "הרי אנשים אוכלים פירות וירקות מרוססים בחומרים כימים בשגרה".

מריה: "אנשים כל כך רגילים לקבל דברים כמובן מאליו, בלי לשאול שאלות ובלי לבדוק, שברגע שמישהו מעלה שאלה לגיטימית, במקום לנסות לברר את התשובה מתחילים להסביר לו שככה עשו גם לפני 50 שנה, או שיש דברים גרועים יותר. אני לא נגד הגינה הקהילתית, להפך. אני פשוט חושבת שכשמדובר בגידול מזון למאכל, במיוחד בסמוך לכביש ראשי, צריך לוודא שהמקום מתאים לכך. והעובדה שאף אחד לא שאל עד היום לא אומרת שהכול תקין".

רועי: "אני חושב שמי שמגדל שם ירקות אוכל אותם בעצמו. לא צריך להכנס לקיבה של כל אחד. אם את רוצה – אל תאכלי. ויותר מזה, לא הייתי רוצה שבעקבות תלונה יסגרו את הגינה – אני לא אוכל ממנה ולא מכיר את הנעשה שם. אבל יש משפחות שנהנות ממנה ולא הייתי רוצה שהרשויות יסגרו אותה".

מריה: "המטרה שלי ממש לא הייתה להביא לסגירת הגינה, אלא להעלות מודעות לנושא שאולי לא כולם חשבו עליו. אני חושבת שחשוב לשאול שאלות, במיוחד כשמדובר בבריאות שלנו ושל הילדים שלנו. העובדה שמשהו נעשה במשך שנים, לא בהכרח אומרת שהוא נבדק או שהוא בטוח. אני בעד הגינה ובעד היוזמה הקהילתית, אבל גם בעד מודעות, שקיפות ובדיקת סיכונים אפשריים. הדברים האלה לא סותרים אחד את השני".

רועי: "זו לא גינה למטרת רווח. מי שמגדל שם ירקות זה למטרה עצמית. כמו שאנשים מגדלים בבית שלהם. אני חושב שמי שמגדל אחראי על עצמו".

עם גבי לא מתווכחים

יו"ר ועד השכונה גבי שמעיה סיכם: "מריה בוקר טוב, מדובר באחד הפרוייקטים המדהימים של תושבי השכונה, אני עוקב אחריו ואני חבר בקבוצת הוואצאפ שלה. אני חושב שכאשר מעבירים ביקורת על פרוייקט כזה, במיוחד כשהוא נעשה על ידי התושבים, כדאי ללמוד את הנושא, למשל, אם את טוענת שהמיקום לא טוב, האם יש לך מקום אחר להציע בשכונה? התשובה היא לא, משום שבשכונה אין שטחים פנויים. אז כיצד עוזרת הביקורת הזאת, למעט הברירה היחידה שהיא לסגור אותו? האם אנו באמת רוצים לסגור את המקום עליו עובדים עשרות תושבים?".

גינה קהילתית. צילום: תושבי שכונת כוכב הצפון