מההפגזות במטולה למזללת המבורגרים בשוסטר

ב-8 באוקטובר 2023, יומיים אחרי ההתקפה הקשה ביותר שידעה ישראל מיום הקמתה, התבקשו דור יעקב (39), אשתו ושני ילדיו להתפנות מביתם בקיבוץ מנרה.

הפינוי מאזור הצפון המטווח כלל גם נטישה של מסעדת ההמבורגרים המצליחה שלו במושבה מטולה, “הסמטה”, והיה האות לתחילתו של מסע מתמשך במהלכו הספיק להקים שני סניפים נוספים בתל אביב: ברחוב יהודה הלוי 109 ובמרכז שוסטר ברמת אביב ג’ (רחוב אבא אחימאיר 17, תל אביב).

המעגל יושלם כשיפתח מחדש את הסניף המקורי במטולה, שהושבת וניזוק בגלל המלחמה.

במעוז הצפונים

יש לדור יעקב ייחוס משפחתי לא מבוטל.

סבתו, רחל יעקב, ממייסדי קיבוץ מנרה, אשר חגגה יום הולדת 100 בפברואר האחרון, היא אחותו הקטנה של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז”ל.

“פתחתי את מסעדת הסמטה במטולה בתקופת הקורונה”, מספר דור יעקב. “העסק הצליח מאוד, אבל רציתי להתפשט גם לכיוון תל אביב. ב-6 באוקטובר, יום אחד לפני המלחמה, הוצאנו הודעה ללקוחות שנעבוד במתכונת סופי שבוע”.

ואז פרצה המלחמה. אתה זוכר את אותם ימים?

“ברור, הייתי בבית במנרה וכמו כולם הופתעתי מאוד. אמרו לנו שחייבים להתפנות, וחשבתי שזה יהיה לימים בודדים. תבין, יצאתי מהבית עם שתי גופיות, מכנסיים קצרים וכפכפים כי הייתי בטוח שאחזור הביתה בתוך 3 ימים”.

הכוונה של יעקב הייתה לפתוח סניף של הסמטה ברחוב יהודה הלוי שבדרום תל אביב, אלא שהקבלן שביצע את השיפוץ גויס למילואים בעזה והפרויקט נדחה.

הסניף נפתח לבסוף בתחילת דצמבר 2024, ועד עתה מצדיק את ההשקעה, למרות התחרות הקשה בעיר הגדולה.

יעקב, איש מרשים עם קול בריטון שאוהב אתגרים, כבר חשב על השלב הבא – פתיחת סניף נוסף, הפעם במעוז הצפונים של העיר הגדולה, מרכז שוסטר ברמת אביב ג’.

ב-14 באוקטובר 2024 הסניף החדש נפתח, ויעקב מרגיש בו כמו בבית. “כולם פה מסביב מפרגנים, וזה דבר חשוב מבחינתי”, הוא אומר.

מרגיש בבית

תל אביב לא זרה לו. הוא בילה בה הרבה בילדותו וגם בבחרותו. בנוסף, רעייתו היא תל אביבית במקור.

איך אתה מוצא את התושבים התל אביבים?

“מדובר באנשים מצוינים ואדיבים שמבינים ואוהבים אוכל טוב, אי אפשר לעבוד עליהם. האמת שאני מרגיש בתל אביב כמו בבית כי אני מכיר את העיר והמנטליות מצוין”.

יש הבדלים בדרישות של תושבים בצפון לתושבים בעיר הגדולה?

“המכנה המשותף הוא שכולם אוהבים אוכל איכותי וטעים, ואצלי אין פשרות בנושא. אני מדבר ומתנהל עם כולם בגובה העיניים ואין באמת הבדלים”.

מה קרה לעסק במטולה?

“במשך תקופה ארוכה אי אפשר היה בכלל להתקרב אליו. לשמחתי, הוא לא ספג פגיעה ישירה, אלא רק פגיעות הדף היקפיות. הדלת עפה ואפילו בזזו לי קצת את העסק. המבנה עצמו עדין עומד ועובר שיפוץ. אני מקווה לפתוח מחדש בחודשים הקרובים”.

איך הרגשת כשחזרת?

“כאילו הגעתי לעיר נטושה, בלי אנשים, עם מבנים הרוסים. העסק היה מאובק עם כול האוכל שנותר. זרקתי לפח בערך 300 ק”ג של זבל אורגני”.

מה האתגר הבא?

“לחזור למנרה ולמטולה, לשקם את העסק ולתת מענה קולינארי לקהילה הצפונית. הרבה מהלקוחות שלי הם קבועים, ואפילו הגיעו לאכול אצלי כמפונים בסניפים בתל אביב. המשימה שלי היא לתת להם תחושה של בית מחוץ לבית”.