לא רק תיאטרון: מחדשים את “הסימטה” ביפו העתיקה

תיאטרון ה”סימטה” המפורסם ממוקם בלב סמטאות שמורת יפו העתיקה במבנה עתיקות לשימור מחמיר. בימים אלה עובר  מבנה התיאטרון שיפוץ נרחב לשימור וחידוש פנים המבנה, שימור קירות החוץ מאבני הכורכר, הנגשה של קומות המבנה, מבואה עם בית קפה, חידוש מרפסת הגג רחבת הידיים הצופה לים והכנסת ציוד במה מתקדם.

שימור ושיפוץ תיאטרון הסמטה, מבט מבפנים. צילום: ניר דוד

עבודות השימור הנרחבות נעשות בליווי מחלקת השימור של העירייה – אדריכלית רינת מילוא ובפיקוח של רשות העתיקות ומועסקים בו בעלי מקצוע מן השורה הראשונה בארץ המתמחים בעבודות הייחודיות. המבנה נבנה בטכנולוגיות בנייה הנדסית פשוטה אך חכמה – שלד הקמרונות של המבנה בנוי מכדי חרס המכונים ‘כיזאנים’. “אם היינו פורסים את המבנה כמו עוגה, היינו מזהים את השכבות המרתקות של הבניה ההיסטורית המקורית”, מסבירה מירב שאול, מנהלת הפרויקט.

שימור ושיפוץ תיאטרון הסמטה. צילום: מירב שאול

לדבריה, בקומת הקרקע של המבנה פועל מוזיאון אורי גלר שברצפתו ממצאים ארכיאולוגים של מפעל לייצור סבון “מסבנה” מהמאה ה 19. הקומה בנויה מקמרונות אבן כורכר. התיאטרון מעליו נבנה בקומת הכניסה מקמרונות כדי חרס בשילוב שידרת קשתות אבן. בקומה זו נחשפה במהלך העבודות הארובה של “המסבנה”. “הקומה העליונה של התיאטרון כבר נבנתה כולה מקמרונות כדי חרס חלולים בלבד, כך שכל קומה של המבנה היא בעלת משקל הנדסי קל יותר מזו שמתחתיה. ייעודם של כדי החרס שצורתם יודעת לעמוד בלחצים מרחביים, הוא לתת למבנה בעל הקמרונות המרשימים משקל קל למפתחים הגדולים, ובהיותם חלולים לספק גם בידוד תרמי”, מוסיפה שאול.

היא מציינת כי לצורך שיקום השלד יוצרו בארץ בעבודת קדרות מקצועית 2,000 כדי חרס המכונים ‘כיזאנים’ באמצעות קבלן שימור המתמחה בעבודות מסוג זה. שיטת בנייה מסורתית זו מקלה על כובד הקמרון, כך שבמקום הבנייה המקובלת באבן באותה תקופה, הותקנו כדים חלולים וביניהם מיושמת תערובת על בסיס סיד. על גבי הכדים יושמה מערכת טיח סיד קלת משקל שליכט וצבע סיד. לדברי מנהל הפרויקט, “כולם יחד מהווים מקשה אחת בפתרון הוליסטי שהותאם לצרכים הייחודים של המבנה”.

שימור ושיפוץ תיאטרון הסימטה, מבט מבפנים. צילום: ניר דוד

מבנה התיאטרון הוא מהמסה העירונית ששרדה מהתקופה העות’מאנית. מיקומו בסמוך לחומת העיר ההרוסה מספק עדות לתפר בין העיר התחומה בחומה לעומת העיר המתרחבת מעבר לחומות בשלהי התקופה העות’מאנית, בסוף המאה ה-19. המבנה הוא חלק בסיפור ההרס וההתחדשות של יפו העתיקה לאורך המאה ה-20. הגוש שאליו הוא משתייך נהרס בחלקו במחצית הראשונה של המאה ה-20. מאוחר יותר הוא נכלל בתוכנית השיקום של העיר משנות ה-60′.  בזכות מיקומו אל מול שרידי חומת העיר העתיקה המבנה צופה ונצפה מדרום יפו בכלל ומרחוב לואי פסטר המרכזי בפרט. המבנה וסביבתו מהווים דוגמה למערך העירוני מהתקופה העות’מאנית.

שאול: “בסיום עבודות השימור וחידושו תשוב אל המבנה פעילות התיאטרון להצגות ומופעים בשלושה אולמות עם טכנולוגיות במה מתקדמות. אחד האתגרים המשמעותיים היה לשלב ריבוי טכנולוגיות במה מבלי לפגוע בשלד המיוחד, כשלשם כך תוכננה מערכת צוגים ייעודית בצורת קשתות שמנותקת מהשלד, ורק על גביה יעברו התשתיות, ייתלו הפנסים הרמקולים ואביזרי הבמה”.

מימין: עירית פרנק מנכ”לית תיאטרון הסימטה, שגריר צ’כיה בישראל מרטין סטרופניצקי, שגריר אוקראינה בישראל יבגן קוניצ’וק ומנהל המכון לתרבות צ’כית בישראל רוברט מיקולס. צילום: דנה קרן

תיאטרון הסימטה ברחוב סמטת דגים 8 החל את פעילותו כמועדון הצעירים של יפו, לשם היו מגיעים צעירי השכונה שהפכו אותו למרכז שוקק חיים ותרבות. לימים יהודה ותמר לדרר ברקן, מנהליו, החלו לארגן הצגות ילדים ואת מסורת ערבי הג’אז בימי רביעי – מסורת שממשיכה לפעול עד היום. המועדון החל ברבות השנים לשנות את מתכונתו ולאור הפעילות התרבותית בשטח, ניתן האישור בעיריית תל אביב-יפו להפוך אותו למרכז תרבות כללי תחת מחלקת התרבות של העירייה בראשותו של יעקב מנדל. את השם “תיאטרון הסימטה” הגו יהודה ותמר לדרר-ברקן. הוא נוהל על ידי ניקו ניתאי ז”ל ב-15 השנים הראשונות במהלכן הפך המקום לשם דבר ועניין בתחום הפרינג בארץ.

הסימטה מנוהל ב-26 שנים האחרונות על ידי עירית פרנק. לדבריה, “השיפוץ של התיאטרון מגלה בכל שלב עולם שלם של היסטוריה, עיצוב, בנייה וארכיטקטורה של המבנה ושל יפו בכלל. זה מרתק לראות את עבודות השימור המדוייקות הנעשות בשטח והשילוב בניהן לבין הצרכים המודרניים של תפעול תיאטרון. אנחנו מחכים בכיליון עיניים לשוב אליו ולקיים בו הצגות, לארח קהל ולחוש את האנרגיות של הקסם שקורה רק בסימטה”.

שימור ושיפוץ תיאטרון הסימטה, מבט מקרוב. צילום: ניר דוד

סיום משוער של עבודות השיפוץ בספטמבר 2025. תקציב: 15 מיליון שקלים מתקציב עירוני בהובלה של אגף התרבות, מינהל קהילה וספורט, באמצעות החברה למוסדות חינוך ותרבות.