“שישקו” עברה דירה, הקסם לא פג / טעם העיר

לפני למעלה מחודשיים בישרנו באופן ראשוני ב”תל אביב אונליין”, כי מסעדת “שישקו” המיתולוגית משנה מיקום, עוזבת את מתחם בית הכנסת הגדול שהפך לסיוט חבורתי, ובמקום זאת תתמקם ברחוב הכובשים, בין שוק הכרמל – על חניוניו הרבים ובין קו החוף של תל אביב. עתה, משהסתיים זמן ההרצה, כפי שנהוג להגיד בעולם המסעדנות, הגיע הזמן לראות כיצד אחד מן המוסדות הקולינריים של תל אביב התאקלם במקום החדש, ולטעום את המנות הקלאסיות לצד מנות שהוספו לאחר המעבר לתפריט.

מסעדת “שישקו” במיקום החדש ברחוב הכובשים (צילום: “שישקו”)

המיקום

מסעדת “שישקו”, גרסת 2024, התמקמה על חורבות מסעדת “הכובשים” הוותיקה, באותו לוקיישן בדיוק. אלא שהמסעדה הקודמת במקום סבלה מעייפות החומר, תפריט דל ושירות איטי כשהייתה על ערש דווי, כך שהיה די צפוי שלא ירחק היום עד שתסגור דלתותיה ועסק חדש יחבק את הפינה הקולינרית של השכונה.

למעשה, ברגע שמדרימים משוק הכרמל, חולפים על כמות עצומה של מגרשי חניה, מגיעים ל-“שישקו” שהפכה למסעדה היחידה שמקשטת את השכונה שכלואה בין שבזי, נחלת בנימין וכרם התימנים. מלבד מסעדת “באבא יאגה” הסמוכה, שפונה לקהל שונה לחלוטין, “שישקו” החדשה נמצאת במיקום משובח (פריים לוקיישן בעגה נדל”נית), ונהנית גם מיוצאי הקניות של שוק הכרמל, גם מבאי חוף הים שמחפשים לתפוס ארוחה בדרכם חזרה הביתה, גם מתושבי השכונה והרחובות הצמודים שמחפשים אחר פת חלה מתוקה שמאפיינת את המקום, ובטח לבטח מהקהל הוותיק והנאמן של “שישקו”, שבוחר לפקוד את המקום החדש.

מבחר נאה של מנות (צילום: מירית שגב)

האווירה

“שישקו” החדשה קטנה משמעותית מהמסעדה ששכנה סביב בית הכנסת הגדול. בעוד שם יכלו לשבת כ-100 מבלים בכיסאות הרבים, ולעיתים עם אלו שעומדים בשעות השיא, המסעדה יכלה אף לארח כ-250 איש, הגרסה החדשה הרבה יותר אינטימית. לצד כעשרה אנשים שיושבים סביב הבר, ועוד כארבעה-חמישה שולחנות קטנים סביב, נראה כי שטח המסעדה בפנים לא יכול להכיל יותר מ-25 אנשים, וגם זה בלחץ.

המקום עבר עיצוב מדהים בפנים בהשוואה למסעדה הקודמת שהייתה במקום, והנופך של ויטרינת משקאות ססגונית ועד לכיסאות הבר שמזכירים את הדיינרים הקלאסיים בסרטיו של תושב תל אביב, קוונטין טרנטינו – נראה שכל פרט קטן עוצב בהקפדה, תוך התחשבות בשטח הפנים. ברם, ראוי לזכור, עדיין מעט צפוף.

מחוץ לשטח המסעדה, הוצבו כ-15 שולחנות, מבחר גדול של כיסאות וסביבם הונחו מאווררים ומזגנים ניידים. באווירת הקיץ שבה חוצים את אותה המדרכה ששוכנת המסעדה כל השבים מכיוון חוף הים לבושים אך ורק בבגדי ים, ביקיני וחוטיני, נראה שלעיתים הסועדים מתרכזים לא רק באוכל המוגש על השולחנות. מה גם, שמוזיקת שנות השבעים-שמונים שמלווה את פסקול הסעודה והבילוי במקום, בהחלט מאפיין את קהל הוותיק המאופיין באזור גיל ה-40 פלוס המגיע למקום, וזה בהחלט מרומם ומוסיף עוד רובד של הנאה.

לביבות הפראסה של “שישקו” (צילום: מירית שגב)

המנות הראשונות

אחת התכונות שמאפיינות את המקום, וותיקי “שישקו” בוודאי יודעים זאת – זו לא ארוחה קלאסית של ראשונה, עיקרית וקינוח, אלא מזמינים הרבה מנות קטנות (מאזטים), כי גם המנות העיקריות הן לא ענקיות במיוחד. היתרון הוא בכך, שהמחירים מאוד נוחים, מה גם מצליחים ליהנות ולטעום ממבחר גדול של טעמים – ועל כל ספקטרום החיך. אולי הפתיח הכי מאפיין את המקום זוהי מנת “החלה של שבת” (13 שקל), שנמצאת בכל ימות השבוע, ובין הסלטים השונים שאסור לפספס והם עמוד שידרת הסעודה של כל באי המקום: צזיקי בלקני (33 שקל), סלט ביצים (31 שקל) והכבד קצוץ (35 שקל). המנות מכובדות, מלאות מרקם וטעם, וכמובן דגש על סגנון בולגרי מבחינת תיבול.

הקבבונים הבולגריים – המנה הכי נמכרת (צילום: מירית שגב)

מנות עיקריות

מסעדת “שישקו” מאופיינת בשתי מנות דגל, ונראה שגם שליחי וולט שמגיעים אחת למספר דקות למקום דואגים לשלח בעיקר את מנות אלו לסועדים העצלנים מבית: לביבות פרסה – כרישה (53 שקל), שנחשבות למעדן דחוס, עמוס, עשיר ומלא ברבדי טעם, ומנה נוספת היא הקבב הבולגרי (68 שקל), שזוכה כאן לאיכות, חותם ומורשת, מעל הכמות הנכבדת.

שני אלו, כאמור, הגיעו מן הבית הישן של המסעדה וראויים לכל זיכרון ותשבוחת. עם זאת, שתי מנות חדשות נוספו ל-“שישקו” החדשה, והן כל כך טובות, שעשויות להטות את הכף ולהפוך למנות הדגל החדשות. הראשונה היא שרימפס על הפלנצ’ה (88 שקל) – כמות נאה של חסילונים, שנעשו בדיוק במידת העשייה הנכונה, תוך תיבול מושלם של יוגורט עשבים, בצל סגול ומעט פלפל חריף. לעניות החתום מעלה, בין מנות השרימפס הטובות ביותר שטעם בארץ. מנה חדשה נוספת שהוספה לאחרונה, אלו הסליידר בורגר – שני המבורגרים עם צ’יפוטלה ובצל מוחמץ (68 שקל). גם פה, טעם ייחודי, מדויק ובעיקר מקפיץ את הסטנדרט של ההמבורגרים המיוחדים בישראל.

בורגר סליידרים – מנה חדשה בתפריט (צילום: מירית שגב)

שתייה

הבר של “שישקו” שופץ, שודרג, ומעוצב כאחד הברים המודרניים והיפים בעיר. אמנם קטן וצנוע, אבל עדיין מציע אפשרויות מספקות לכל באי המקום, עם מבחר של בירות מהחבית, תפריט נאה של יינות, כהילים רבים במחירים הוגנים ביותר וגם קוקטיילים גדולים עד שקשה לסיים. מרבית הקהל כיום נאמן ל-“אפרול שפריץ” (44 שקל), אולם כל אחד וטעמו, ולכן כדאי לנסות גם את ה-“ברמודה מיול” המבוסס רום, קוואנטרו ורוזטה (48 שקל). בנוסף, אין חגיגה במקום, בלי שהמלצריות יוצאות אחת לכמה דקות עם מגש גדול ועמוס בצ’ייסרים של ערק, וויסקי או קוניאק – והכל כמובן על חשבון הבית. אם החתום מעלה היה לוגם ולו צ’ייסר אחד יותר מכמות הפעמים שהמלצרית יצאה להגיש לסועדים במהלך ארוחה סטנדרטית, בהחלט הייתה יכולה להיות תקרית לא נעימה מול משטרת התנועה.

אי אפשר להפסיק לשתות (צילום: שישקו)

הביס האחרון

“שישקו” עבר למשכן החדש, וזה בהחלט אירוע שצריך לחגוג. אמנם לא תהיינה פה המסיבות ההמוניות והצעקניות שאפיינו את המיקום הקודם (בכל זאת, שכונה – וגם ממש מתחת לבתי מגורים), אבל עדיין יש את האווירה הנהדרת רווית הכוהל, המנות הקלאסיות הנהדרות לצד שדרוגי תפריט משובחים, מוזיקה שעושה אווירה ומעל הכל – שירותיות נעימה, חייכנית ומסבירת פנים מכלל צוות העובדים. לגבי המחיר – גם כדאי לדעת, מאוד הוגן. לאלו שבאמת מעוניינים לחסוך נגלה גם סוד קטן, יש האפי האוור בכל יום ראשון עד חמישי בין 16:00-19:00, שם יש 30% על הכל – כולל האוכל. אני בהחלט אשוב.

“שישקו”, הכובשים 48, תל אביב