הרחוב שבו פרץ גנב בלונדיני עם סכין לביתו של מנחם אוסישקין/ העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
הישיבה הראשונה של כנסת ישראל, ב-14 בפברואר 1949, התקיימה ברחוב הירקון בתל אביב, שנקרא על שם נחל הירקון ונמתח – לאורך קו החוף של תל אביב – מגן צארלס קלור ויפו בדרום, ועד נמל ת”א ושפך הירקון בצפון.
לאורכו של הרחוב נמצאים בתי המלון החשובים בת”א ושגרירויות ארה”ב, בריטניה, הודו, טורקיה, קנדה, שווייץ, בלגיה ורוסיה.
משנות השבעים של המאה הקודמת, ועד לפני כעשר שנים, הפך רחוב הירקון שם נרדף לתופעת הזנות ופעלו בו בתי בושת. בעקבות לחץ ומאבק ציבוריים, מיגרו רשויות אכיפת החוק את התופעה ברחוב הירקון, ובשנת 2017 נסגר סוף-סוף גם מועדון החשפנות “פוסיקט” שפעל בכיכר אתרים.
המרחב כיום החברתי – מועדון פוסיקט לשעבר. צילום: אביטל בשן
הכנסת הראשונה
הישיבה הראשונה של הכנסת הראשונה התכנסה בבניין קולנוע קסם, בפינת הרחובות הירקון, הרברט סמואל ואלנבי, בנקודת ההשקה של טיילת חוף תל אביב עם כיכר הכנסת של היום. הכנסת הראשונה פעלה ברחוב הירקון במשך 10 חודשים. בדצמבר 1949 היא עברה לירושלים.
בניין הכנסת הראשונה, לשעבר קולנוע קסם, ברחוב הירקון 52 כפי שצולם בשנת 1962. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו
בניין “קסם” שימש כבית קולנוע מיום הקמתו בשנת 1945 ועד הפקעתו על ידי המדינה, לטובת משכן הכנסת הראשון, בשלהי שנת 1948. בשנים 1958 ועד 1982 שימש הבניין כמשכנה של האופרה הישראלית. הבניין נהרס בשנת 1988. בסמוך לו עמד מלון סן רמו. כיום חולש מגדל האופרה, שאוכלס בשנת 1993, על שני המגרשים – מגרש קולנוע קסם ומגרש מלון סן רמו.
הבית האדום – בית מועצת פועלי תל אביב ברחוב הירקון בשנת 1962. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו
שלושה חלקים
כמעט כמו כול דבר בחיים, גם רחוב הירקון נחלק לשלושה חלקים. קטע ראשון, מצפון למתחם מנשייה וליפו, ועד לכיכר הכנסת הראשונה ושכונת גאולה. מקטע זה מאופיין בבנייה נמוכה. בצדו הדרומי מזרחי עומד מסגד חסן בק. קטע שני, המקטע התיירותי, נמשך צפונה עד מלון שרתון, בפינת רחוב גורדון. במקטע זה הרחוב צר באופן יחסי. בלבו ניצבים מלון דן תל אביב ושגרירות ארה”ב.
צילום אוויר של רחוב הירקון וכיכר אתרים בבנייה. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
הקטע השלישי הוא המשכו של רציף הרברט סמואל. מקטע זה תוכנן בשנות ה-60 של המאה ה-20 כחלק מכביש רב-מסלולי שנועד לעקוף את כול תל אביב בצמוד לים. התוכנית לא יצאה אל הפועל במלואה, ובמקומה נסללו נתיבי איילון שני עשורים מאוחר יותר, אשר נתנו מענה לבעיות התחבורה מבלי לפגוע ברצועת החוף. בקטע זה של רחוב הירקון, הצפוני מבין השלושה, נסללו כמה נתיבי תנועה ההופכים אזור זה של הרחוב לסואן. המקטע השלישי כולל גם את המנהרה מתחת כיכר אתרים, גן העצמאות, חוף מציצים, בריכת גורדון, המרינה ומתחם נמל ת”א.
רחוב הירקון מודל 2024. צילום: תל אביב אונליין
מנחם אוסישקין הקים את ביתו בתל אביב, ברחוב הירקון 52 פינת אלנבי 7, בשנת 1922. הבית, שתוכנן על ידי האדריכל אלכסנדר לוי, הציג חזית של קשתות מחודדות המזכירות את בתי יפו הערבית בשילוב אלמנטים מערביים קלאסיים. אוסישקין, שבילה חודשים ארוכים בגיוס כספים בארה”ב ובאירופה ליישוב העברי בארץ ישראל, מונה ליו”ר הקרן הקיימת כשנה לאחר הקמת הבית ברחוב הירקון. הוא לן בבית לעתים רחוקות. בבית התגוררו בתו, רחל בודנהיימר, ובעלה, פרופסור שמעון בודנהיימר.
בניין האופרה ברחוב הירקון 52 כפי שצולם בשנת 1973. צילום: וילי פוןלנדר, ארכיון עירוני ת”א יפו
מכנסיים של ערבים
ביולי 1937 התבצעה פריצה לדירתם של רחל ופרופסור שמעון בודנהיימר. קצין המשטרה, שגבה עדות מרחל, רשם את דבריה: “בשעה 01:15 ירדתי מקומה ב’ לדירתי. בעלי צעק לי: גנב עם סכין, טלפני למשטרה’. באותו רגע שמעתי צעדי ריצה למעלה, על מדרגות העץ לחדר העבודה של בעלי. רצתי לקומה ב’, לגברת אוסישקין, ומשם טלפנתי למשטרה. בינתיים שלחתי את אחי, שמואל, לעזור לבעלי”.
פרופסור שמעון בודנהיימר תיאר במשטרה את הגנב כך: “בחור גבוה, לבוש כותונת בהירה ומכנסיים בצבע שוקולד, רחבות למעלה וצרות למטה, כאלה שלובשים ערבים… שיערות קצרות בלונדיניות ועיניים כחולות”.
מחנה יונה ברחוב הירקון בשנת 1962. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
בית ראש העיר דוד בלוך ברחוב הירקון בשנת 1962. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות