טיילת הרברט סמואל לפני עבודות שיפור 7.3.1971. במרכז התמונה חוף הים עם כסאות נוח, ומשמאל הים. מימין הטיילת המוגבהת מהחוף, רחוב עם מכוניות ומימין בניין גדול בן 5 קומות. ברקע בניינים.
טיילת הרברט סמואל בתאריך 7.3.1971. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו

רציף הרברט סמואל, המיקום המבוקש במדינה / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע

רציף הרברט סמואל, שמתפצל מרחוב הירקון באזור המפגש עם רחוב גורדון, ונמתח מערבית לרחוב הירקון - קו ראשון לחופי גורדון, בוגרשוב, ירושלים ותל אביב - קרוי על שמו של הנציב העליון הבריטי-יהודי הראשון על ארץ ישראל. העיר הלבנה - מדור צילומים נוסטלגי
עו"ד ניר חפץ | 08.11.2024

רציף הרברט סמואל, שמתפצל מרחוב הירקון באזור המפגש עם רחוב גורדון, ונמתח מערבית לרחוב הירקון – בין רחוב הירקון לבין טיילת החוף – עד גן צארלס קלור בדרום, לאורך חופי גורדון, בוגרשוב, ירושלים וחוף תל אביב, קרוי על שמו של לורד הרברט לואי סמואל, הנציב העליון הראשון שמינה המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

 


הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של תל אביב אונליין – לחצו כאן.


עגלה עם שני גלגלים רתומה לחמור לבן, של מוכר סברס ליד מלון אמבסדור בכיכר הרברט סמואל. על המדרכה עומדים ליד העגלה, המוכר ושלושה קונים. ברקע בניין המלון.

עגלה רתומה לחמור של מוכר סברס ליד מלון אמבסדור בכיכר הרברט סמואל. צילום: לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו

סמואל (יליד 1870) היה פוליטיקאי יהודי בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, ושר בממשלת בריטניה. בבואו לארץ התקבל הרברט סמואל, כנציב עליון יהודי, בהתלהבות על ידי היישוב, ואולם הוא שאף לנייטרליות בין יהודים לערבים בארץ ישראל וניסה לרכוש את אמון האוכלוסייה הערבית. ב-7 ביולי 1920, מיד לאחר כניסתו לתפקידו, הודיע על הגבלת העלייה היהודית לארץ ישראל ל-16,500 נפש לשנה. הוא כיהן כנציב עליון על ארץ ישראל עד 1925.

בעל.ת עסק, מהוד השון ועד יפו כולם נמצאים בקבוצות שלנו. חשיפה ממוקדת לקהל הכי חזק בישראל. מעל 50,000 מנויי ווצאפ מחכים לכם. תפסו מקום בשכונה
כיכר הרברט סמואל 1958. בצד ימין על המדרכה אנשים מטיילים. ברחוב חונות מכוניות. ברקע הים עם הטיילת ובה אנשים רבים.

כיכר הרברט סמואל בשנת 1958. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו

בין פעולותיו החשובות של סמואל היו הכרזה על ירושלים כבירת “ארץ ישראל” המנדטורית, וקביעת משכנו של הנציב בירושלים. ביישוב היהודי רבים ראו בו כמי שהיה לו חלק מרכזי בשחיקה הדרגתית של ההבטחה שהתגלמה בהצהרת בלפור. במאמרו “שלוש שנותיו של אדון סמואל”, הציג זאב ז’בוטינסקי את רשימת “חטאיו” של סמואל, ביניהם דחיקת רגליהם של ציונים ואוהדי ציונות, הטלת האשמה בעניין פרעות על היהודים עצמם, הפסקת העלייה, הספר הלבן, הצבת מכשולים לפעילות כלכלית של היהודים, השפלת כבודו של היהודי ועוד.

שביתת תחבורה אוטובוסים חונים ברציף הרברט סמואל ליד מלון מגדל דוד 27.1.1957. האוטובוסים חונים בשני צידי הרחוב. מימין בניינים ומשמאל לרחוב מדרכה.

שביתת תחבורה ואוטובוסים חונים ברציף הרברט סמואל ליד מלון מגדל דוד בתאריך 27.1.1957. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו

לאחר עזיבתו את הארץ, נבחר בשנת 1931 למנהיג המפלגה הליברלית בבריטניה. הוא המשיך להיות מעורב בענייני התנועה הציונית, והביע התנגדות למדיניות הספר הלבן השלישי של 1939, שכללה איסור על העלייה ואיסור על מכירת אדמות ליהודים. קודם לכן, ביולי 1937, נאם בבית הלורדים נגד החלטת ועדת פיל על חלוקת ארץ ישראל.

הפגנה בכיכר הרברט סמואל נגד דרישת האום מישראל לסגת מסיני לאחר מלחמת קדש 9.2.1957. צילום מהגובה. הרחוב מלא במפגינים. בצד שמאל בניינים ועל הבניין הראשון יושבים מפגינים. בצד ימין מרפסות של הבניינים.

הפגנה בכיכר הרברט סמואל נגד דרישת האו”ם מישראל לסגת מסיני לאחר מלחמת קדש בתאריך 9.2.1957. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו

הלורד הרברט סמואל נפטר בשנת 1963. חלק מצאצאיו גרים עד היום בישראל. נכדו, דוד, הקים את המחלקה לחקר המוח במכון ויצמן.

הבור ברחוב הרברט סמואל. צילום: דוברות המשטרה

רחוב הרברט סמואל מודל 2024. צילום: המשטרה

בשיתוף הארכיון העירוני

מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.

השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.

רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!

טיילת הרברט סמואל לפני עבודות שיפור 7.3.1971. הטיילתבמרכז התמונה, משמאל בניינים, ומימין הרחוב עם מכוניות ומימין לרחוב הים.

טיילת הרברט סמואל לפני עבודות שדרוג בתאריך 7.3.1971. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו

 

 

היסטוריה מצולמת בת”א

רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?

להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב)  – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן

לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן

לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן

לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן

לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן

לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן

להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן

לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן

למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן

 


הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:

קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.

קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.

קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.

קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.

קבוצת יפו – לחצו כאן.

קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.


לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

צריך להרוס את מלון דן ולבנותו לגובה בצורה שלא יחסום את הים . זה המבנה היחידי שחוסם את הרוח מהים . כל שאר הבניינים לאורך החוף בת”א מאפשרים את הבריזה מהים.