גל הטרור הגדול הראשון בתל אביב יפו (1936-1939) / העיר הלבנה – מדור צילומי היסטורי
בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, באפריל 1936, התפרצו ביפו פרעות תרצ"ו-תרצ"ט, כפי שכינו אותם ביישוב היהודי, או "המרד הערבי הגדול" בפיהם של הערבים והבריטים.
תכליתן הייתה ביטול הצהרת בלפור הבריטית, על זכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בארץ ישראל, ועצירת מפעל ההתיישבות הציוני (זרם העלייה החמישית).
המאורעות התפשטו, כמו אש בשדה קוצים, מהעיר המעורבת יפו אל העיר העברית תל אביב ומשם לכול חלקי הארץ – והתפרסו על פני שלוש שנים.

המונים בלוויה בכיכר ביאליק של נרצחי טרור ערבי בשנת 1936. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשונה ממאורעות 1929, שהחלו בהסתה דתית, והסתיימו כעבור זמן קצר – הפעם זו הייתה מלחמת טרור לאומנית ערבית כוללת על השליטה בארץ, הן נגד היהודים והן נגד שלטון המנדט הבריטי.
מי שתמכה ומימנה אמל"ח לכנופיות הערביות, הייתה ממשלת איטליה, שחברה כמה שנים מאוחר יותר לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
מטרת הפורעים הייתה לסלק מארץ ישראל, הן את הבריטים והן את היהודים, באמצעות טרור, אלימות וגם מרי אזרחי שישתק את הכלכלה היהודית.
זו הייתה הפעם הראשונה, שהציבור הערבי-פלסטיני השתתף באופן רחב בעימות, והפעם הראשונה שבה מדינות ערב החלו למלא תפקיד משמעותי במאבק על ארץ ישראל.
ההנהגה הציונית, שנקטה מדיניות של הבלגה מאז שנת 1920, נאלצה לשנות את מדיניותה כתוצאה ממעשי האכזריות כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל ולבנות כוח מגן חזק כלל ארצי.

מאורעות 1936-1939, הריסות בגבול יפו תל אביב. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
שלב ראשון במרד: אפריל עד אוקטובר 1936
כבר באוקטובר 1933, כמה חודשים לאחר עליית המפלגת הנאצית לשלטון בגרמניה, יצאו אלפי פלסטינים לרחובות בשכם וביפו, בהפגנות אלימות נגד הבריטים, כדי למחות נגד מדיניות ההגירה ונגד מכירת קרקעות ליהודים. מפגינים ערביים התנגשו עם המשטרה הבריטית ביפו, ירושלים וחיפה. שלטונות המנדט הגיבו בכוח על המהומות והשיבו את השקט.
ואז, ב-19 באפריל 1936, חבית אבק השריפה הגדולה התפוצצה: ערבים התנפלו על יהודים ביפו, ובגבול יפו עם תל אביב, היכו, טבחו בהם במפתיע, ורצחו באותו יום תשעה יהודים. עשרה נפצעו.
המשטרה הבריטית התערבה, אולם למחרת היום התחדשו המהומות: ערבים הציתו בתים, חנויות ובתי-מלאכה של יהודים ביפו, והאזור כולו עלה באש. סמטאות יפו העתיקה נחסמו ליהודים והפכו למטווח של צלפים.
כבר למחרת, עברו ההתקפות מיפו אל שכונות תל אביב: כרם התימנים, מנשייה, שכונת מכבי, שכונת שפירא, גבעת הרצל ושכונת התקווה. 7,000 יהודים הפכו באותו יום לפליטים.

הלוויית האחיות נחמה צדק ומרתה פינק שנרצחו ביפו במאורעות 1936. צילום: פוטו אור וצל, הארכיון העירוני תל אביב יפו
מכאן המהומות התפשטו לערים מעורבות נוספות, והטרור נגד היהודים גבר. מאות דונמים של שדות תבואה עלו באש, עצי פרי נעקרו ויערות נשרפו. התחבורה היהודית הבינעירונית נרגמה באבנים ולאחר מכן נורתה מהמארב והוטמנה לה מטעני חבלה. יהודים נדקרו למוות בסמטאות העיר העתיקה בירושלים.
עד אוגוסט 1936, הטרור כבר התפשט לכול חלקי הארץ, ויומיום נרצחו יהודים. פורעים שמו מצור על כל הדרכים המובילות לישובים ולשכונות יהודיות. מדי לילה נורו יריות ביפו וירושלים.
ב-16 באוגוסט 1936 נורתה אש ברחוב הרצל בתל אביב מרכבת שנסעה מיפו לירושלים. ילד יהודי נהרג ועשרה נפצעו.

אוטובוס מוגן בקו תל אביב – בית וגן (בת ים) במאורעות 1936 עד 1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
יריות ופצצות ששוגרו מן הרכבת, שהייתה עוברת מיפו לירושלים דרך תל אביב, הפכו לשגרה.
ב-17 באוגוסט 1936 נרצחו האחיות הרפואיות, מרתה פינק ונחמה צדק, שהיו בדרכן לעבודתן בבית החולים הממשלתי ביפו, לטפל בחולים ערביים.
בספטמבר 1936 כבר ריכזו הבריטים כוחות גדולים נגד הכנופיות הערביות ופתחו במתקפה. דיביזיה שלמה נוספת נשלחה לארץ, והשלב הראשון במרד הערבי הסתיים.
בששת החודשים הראשונים של המרד נהרגו ברחבי הארץ שמונים יהודים ונפצעו שלוש מאות וארבעים בכ-3,000 התקפות ופיגועים. בארץ ישראל היו, באותם ימים, רק 348 אלף יהודים.

תנועה מאובטחת של יהודים ביפו במאורעות 1936 עד 1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הפוגה והתארגנות ב-1937: הקמת הבסיס לצה"ל
היישוב היהודי לא היה מוכן, מבחינה צבאית, למתקפת טרור כה רחבה וממושכת, בפריסה ארצית, והופתע.
במשך כשנה, עד סוף אוגוסט 1937, הייתה הפוגה בלחימה הערבית.
ארגון ההגנה ניצל את פסק הזמן הזה כדי להתכונן, לגייס כספים ותרומות בחו"ל, לרכוש אמל"ח ולגייס ולאמן כוחות גדולים. כך עשה גם ארגון האצ"ל, הקטן יותר.
תוך כשנה נצבר בארץ ישראל כוח יהודי עוצמתי, גדול בהרבה ממה שהיה לפני כן, כזה שיהיה מסוגל לעמוד בעצמו כנגד הערבים ולספק ביטחון אישי ולאומי ליהודים.

הפגנה של יהודים בתל אביב במאורעות 1936 עד 1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
השלב השני במרד: ספטמבר 1937 עד מרץ 1939
האלימות התחדשה ב-26 בספטמבר 1937, עם רצח מושל הגליל הבריטי, לואיס אנדרוס, שתמך בתוכנית הבית הלאומי היהודי.
בתגובה, הממשלה הבריטית פיזרה את הוועד הערבי העליון, ופיטרה את חאג' אמין אל-חוסייני ממשרתו כנשיא המועצה המוסלמית העליונה והמופתי של ירושלים. הוא הצליח להימלט מהארץ.
מסע הטרור נגד יהודים בכול רחבי הארץ התחדש.
הערבים הטילו מצור על יפו. באר שבע ויריחו פונו מיהודים.

משאית נשק במאורעות 1936-1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
התקפות קשות נערכו על הרבעים היהודיים בערים המעורבות ועל יישובים יהודיים קטנים ומבודדים. בכמה מהן נרצחו יהודים בבתיהם.
ב-2 באוקטובר 1938, מאות כפריים נכנסו אל שכונה יהודית בטבריה, שלטו ברחובותיה במשך שעתיים, הציתו בניינים רבים (בהם בית כנסת) ורצחו 20 יהודים, מחציתם ילדים.
מעשי הזוועה נגד יהודים עוררו פעולות תגובה מצד ארגון האצ"ל, שהטמין פצצות בשווקים ערביים בחיפה ובירושלים, ותקף נוסעים ועוברי אורח ערבים. מספר מעשי תגמול כאלו נעשו גם על ידי חברי ההגנה.
רק באוקטובר 1938 הגיעו תגבורות של צבא בריטית לארץ ישראל.

רחוב הרוס ביפו במאורעות 1936-1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
ב-15 באוקטובר 1938 נכנס מספר גדול של מורדים ערבים אל העיר העתיקה בירושלים והשתלט עליה. השוטרים הבריטים נמנעו מכניסה לתוך הסמטאות ודגל פלסטיני הונף מעל שער שכם.
ב-18 באוקטובר החל הצבא בכיבוש מחדש של העיר העתיקה ובסוף אותו חודש הונהג משטר צבאי על כל הארץ. באמצע נובמבר 1938 נכבשו מחדש יפו ועכו על ידי הבריטים.
המרד הערבי והשביתה שהוכרזה בו היו אמורים לנתק את היישוב היהודי מנמלי הים – נמל חיפה ונמל יפו – וזו הסיבה, שבדיוק בתקופה זו ניבנה וניפתח נמל תל אביב.

רחוב צר ביפו במאורעות 1936-1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר "העיר הלבנה", שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.

סמטאות יפו העתיקה מודל 2024. צילום: גיא יחיאלי
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת"א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים "העיר הלבנה"?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט"ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת"א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת"א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת"א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת"א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת"א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת"א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי"ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי"ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ"ל החירום – הקליקו כאן

הפגנה של יהודים בגבול תל אביב ויפו במאורעות 1936-1939. צילום: ד"ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל"ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת"א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת"א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת"א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
קבוצת החוויה הקולינארית – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של "תל אביב אונליין" – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של "תל אביב אונליין״ – לחצו כאן.


תגובות