כשאלברט אינשטיין ביקר את מאיר דיזנגוף (בגימנסיה הרצליה) / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
בפברואר 1923, במהלך ביקורו הראשון של אלברט איינשטיין בעיר תל אביב, החליט ראש העירייה הראשון, מאיר דיזנגוף, להעניק לפרופסור בעל השם העולמי אזרחות כבוד של העיר העברית הראשונה.
מאיר דיזנגוף בשנות ה-20. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
“עיריית תל אביב”, כתב דיזנגוף לאיינשטיין ב-8 בפברואר 1923, “בקבלה את פניך היום בביקור הקצר הזה, מרגישה שהיא נמצאת באחד הרגעים הכי מאושרים מיום ייסודה… וכדי לתת ארשת שבחים לרגשות ההערצה והאהבה שאנו רוחשים לאישיותך הכבירה, החליטה עיריית תל אביב לתת לך את התואר והזכות של אזרח נכבד בעירנו. זאת היא הפעם הראשונה, מאז קיימת תל אביב, שהתואר ‘אזרח נכבד’ ניתן פה לאיש רם המעלה, וכבודך הוא האזרח הנכבד הראשון של תל אביב”.
איינשטיין השיב, כי אף שקיבל זה מכבר אזרחות כבוד מהעיר ניו יורק, בה הוא חי, הוא מאושר פי כמה וכמה להיות אזרח כבוד של “העיר העברייה היפה”.
מאיר דיזנגוף עם הילד הראשון והנכד הראשון של העיר תל אביב בשנות ה-30. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
עיתון “הארץ” דיווח, כי בשעה 11 בבוקר נכנסו איינשטיין ורעייתו לגימנסיה העברית הרצליה (במשכנה הקודם – היכן שעומד כיום מגדל שלום), יחד עם ראש העיר מאיר דיזנגוף.
איינשטיין נכנס לשיעורים ודיבר עם התלמידים בגרמנית, באמצעות מתורגמן. אחרי הצלצול הסתדרו כל התלמידים בחצר הגימנסיה, ואחרי שהוצגו לכבודו תרגילי התעמלות, אמר ממציא תורת היחסות (בתרגום מגרמנית לעברית): “בפעם הראשונה בחיי אני רואה כל כך הרבה ילדים עברים, שהראו התעמלות כל כך יפה, ואני מביע לכם תודתי העמוקה על העונג שגרמתם לי”.
מאיר דיזנגוף נואם בקבלת פנים לוינסטון צ’רצ’יל בשנות ה-20. צילום: אברהם סוסקין, הארכיון העירוני ת”א יפו
יצרן זכוכית כושל
מאיר דיזנגוף, יו”ר הוועד המייסד של אחוזת בית וראש העיר הראשון של תל אביב, נולד ב-25 בפברואר 1861 במולדובה ונפטר ב-23 בספטמבר 1936בתל אביב.
הוא כיהן כראש העירייה בשנים 1921–1925, וכן משנת 1928 ועד פטירתו בשנת 1936.
דיזנגוף ייסד את סניף אגודת חובבי ציון בקישינב בשנת 1887. בשנת 1888 נסע ללמוד הנדסה כימית בסורבון בפריז. הוא השתלם בייצור זכוכית באוניברסיטה של ליון, שם הכיר את הברון רוטשילד, ובשנת 1892 עלה לארץ ישראל בשליחותו, להקים בטנטורה (חוף דור, מצפון לנתניה) מפעל לבקבוקי זכוכית עבור “יין הברון”.
בשנת 1894 כשל המפעל, ודיזנגוף שב לאודסה, שם הקים מפעל זכוכית והמשיך בפעילותו באגודת חובבי ציון, יחד עם מנדלי מוכר ספרים, שמעון דובנוב וחיים נחמן ביאליק. הוא השתתף בקונגרסים הציוניים החמישי והשישי והתנגד לתוכנית אוגנדה של הרצל.
מאיר דיזנגוף עם שוטרי תל אביב בלשכת ראש העיר בשנת 1936. צילום: ד”ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני ת”א יפו
יבואן עגלות מצליח
בשנת 1905, בגיל 44, עלה בשנית לארץ ישראל, והתגורר ביפו עם רעייתו, צינה. בני הזוג נישאו באלכסנדריה בשנת 1893.
הפעם דיזנגוף עסק בייבוא מכונות ליפו, והקים חברה לשירות עגלות מכניות (במקום עגלות סוסים), לצורך הובלת נוסעים לירושלים ולמושבות כגון פתח תקוה. בכל עגלה היו 12 מושבים, והמנוע היה מונע באמצעות נפט.
בשנת 1909 היה ממייסדי השכונה העברית הראשונה בחולות שמצפון ליפו – אחוזת בית. לאחר סיום בניית שכונת אחוזת בית, בשנת 1911, נבחר דיזנגוף לראש הוועד, ושימש בתפקיד זה עד 1921, אז נבחר להיות ראש העיר הראשון של תל אביב. בתפקיד זה כיהן עד יום מותו בשנת 1936, למעט הפסקה בת שלוש שנים בין 1925–1928. בתקופתו צמחה ת”א לעיר בת 150,000 תושבים.
ביקור של שייחים ערבים מעמק בית שאן, שנות העשרה או העשרים של המאה ה-20. צילום: כנראה אברהם סוסקין, הארכיון העירוני ת”א יפו
עונש: הגליה לחיפה
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו והוגלו מן הארץ רבים מראשי היישוב, ודיזנגוף התמנה לתפקיד מקשר בין היישוב הגולה, לבין השלטונות העות’מאנים. חלק גדול ממגורשי תל אביב, ודיזנגוף בתוכם, ישבו בחיפה. בספטמבר 1918, עם השלמת כיבוש חיפה על ידי הבריטים, קיבל דיזנגוף את פני הגנרל שפיקד על הכוחות. הגנרל צירף אותו למכוניתו וביחד נסעו לתל אביב.
תוך זמן קצר שבו תושבי תל אביב לעיר, חודשה פעילות ועד השכונה, ודיזנגוף נבחר מחדש לעמוד בראשו.
בשנת 1921 הצליח דיזנגוף לשכנע את הנציב העליון להעניק לתל אביב מעמד מוניציפלי נפרד מיפו.
דיזנגוף פעל להקמת משטרה עירונית ובתי משפט עירוניים.
מוזיאון ת”א לאמנות הישן, בשדרות רוטשילד 16, בבית דיזנגוף, בשנת 1955 – שבע שנים לאחר שהוכרזה בבניין זה על ידי בן גוריון ומועצת העם הקמתה של מדינת ישראל. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
רכב על סוסתו
בשנת 1925 הזמין את מתכנן הערים הסקוטי, פטריק גדס, להכין תוכנית אב לתל אביב, “תוכנית גדס”, שהתייחסה ברובה לשטחים שטרם נבנו עד אותה עת.
בדצמבר 1925 התפטר דיזנגוף מתפקיד ראש העיר, לאחר שמועצת העירייה סירבה לאשר תשלומי הורים בבתי הספר העירוניים. הוא הוחלף על ידי דוד בלוך בלומנפלד.
בדצמבר 1928 נערכו בחירות מוניציפליות בתל אביב ודיזנגוף נבחר שוב לעמוד בראש מועצת העיר.
כראש עיר, נהג לרכוב על סוסתו בראש העדלאידע, בכל חג פורים.
הוא שכנע את ביאליק ואחד העם להתיישב בתל אביב, וכך תרם לדימויה כמרכז תרבותי.
ביקור מאיר דיזנגוף באזור נמל תל אביב בתקופת הקמתו בשנת 1936. צילום: פוטו אור וצל, הארכיון העירוני ת”א יפו
המדינה קמה בביתו
לאחר מות אשתו, בשנת 1930, תרם דיזנגוף את ביתו (שדרות רוטשילד 16) לרווחת הציבור כדי שישמש כמוזיאון לאמנות, ואף רכש בעצמו כ-240 יצירות.
הוא המשיך להתגורר עד מותו בקומה העליונה של הבית.
באולם הגלריה בביתו של דיזנגוף ז”ל, הכריז במאי 1948 דוד בן גוריון, בפני מועצת העם, על הקמת מדינת ישראל.
מאיר דיזנגוף במכביה הראשונה בשנת 1932. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
מאיר דיזנגוף בחגיגת יום הולדתו ה-75 בלשכתו בשנת 1936. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
מאיר דיזנגוף בשנת 1916. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
חבל שמוחקים את זכויות הראשונים של עקיבא אריה וייס…..לא כל הכתרים צריכים להיות על ראשו של דיזנגוף זל
ראש הוועד הראשון היה אריה עקיבא וייס ,