לידיעת הרוחצות והרוחצים / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
רצועת חופי תל אביב יפו כוללת 14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי העיר ובמיתוגה.
רוב רצועת החוף פתוחה לציבור ומשמשת לפעילויות פנאי ונופש (חופי רחצה, טיילות ופארקים), וחלק קטן סגור לציבור או משמש כנמל (רדינג, המרינה, נמל יפו ונמל ת”א).
מתרחצים בשפת הים בשנת 1959. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
כמו כול דבר, ניתן לחלק את הרצועה לשלושה חלקים: מגבול תל אביב עם הרצליה בצפון ועד לנחל הירקון; מנחל הירקון ועד חומות יפו; ומנמל יפו עד גבול בת ים בדרום.
רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזות ברצועה המרכזית, שבין נחל הירקון לבין חומות יפו העתיקה, וחלקם היו החופים המודרניים הראשונים שהוסדרו בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20.
רבקה ונתנאל קרניאלי עם בנם אביבי בחוף הים בשנת 1933. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
אזור תעשייה בחוף הים
חופי תל אביב כוללים את חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ ישראל, כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20.
עד אז כמעט שלא התייחסו לחוף הים בהקשרים של פנאי ונופש אלא בעיקר בהקשרים של ספנות ודייג. בהתאם לכך, מתכנני “אחוזת בית” והשכונות היהודיות שקדמו לה, לא התייחסו באופן מיוחד לקרבתם לחוף הים, ועל תל אביב נאמר שנוסדה כשגבה אל הים.
מתרחצים בשפת הים בשנת 1959. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, הציע לבנות נמל באזור חוף ירושלים של ימינו, לסלול מסילת רכבת לאורך החוף ולרכז את מפעלי התעשייה בחופים.
חוף גבעת עלייה ביפו בשעות היום בשנת 1972. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני תל אביב יפו
ביאליק: לא רק משורר
למרבה המזל, דווקא המשורר הלאומי תושב תל אביב, חיים נחמן ביאליק, שראה לנגד עיניו את העיר האוקראינית אודסה שלשפת הים השחור, על חופיה והטיילות שלה, הצליח לשכנע את הנהגת העיר העברית הראשונה לגנוז את התוכניות להפוך את רצועת החוף לאזור תעשייה ולראות בחוף שטח המיועד לשימושי פנאי ונופש.
חוף גבעת עלייה ביפו בשנת 1972. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשנת 1921 נפתח קזינו גלי אביב ורחוב אלנבי הוסט אל החוף כדי לקשרו לשטח הבנוי של העיר. קווי הסעות החלו לקשר בין העיר והחוף ומתקני שעשועים, שמשיות ומקלחות הוצבו בחופי ת”א.
תושבות ותושבי העיר החלו לבלות בחופי הים ויותר מאוחר גם בטיילת. מול הטיילת נפתחו בתי קפה וניבנו בתי מלון חדשים.
עומדים כתף לכתף למען החטופים בחוף גורדון, תל אביב, בשנת 2024. צילום: דנה רעני
14 חופים מצפון לדרום
כיום מתהדרת תל אביב יפו ב-14 חופים מוכרזים, הנה הם מצפון לדרום:
חוף הצוק הצפוני וחוף הצוק הדרומי (היו פעם בבעלות רמת השרון והועברו לתל אביב); חוף תל ברוך (הראשון שבו ניבנה שובר גלים).
חוף מציצים (חוף שרתון) שמדרום לנמל תל אביב ובו צולם הסרט “מציצים” בשנת 1972.
ילדים מבלים בחוף גבעת עלייה ביפו בשעות הערב בשנת 1972. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני תל אביב יפו
החוף הנפרד (חוף נורדאו), שמוקצה לאוכלוסייה הדתית, ובו מחולקים ימי השבוע לימי רחצה נפרדים לגברים ולנשים (ימים א’, ג’, ה’ לנשים, ימים ב’, ד’, ו’ לגברים).
חוף הילטון, שמתחת לגן העצמאות ולמלון הילטון, שם נרצח בשנת 1933 חיים ארלוזורוב ואנדרטה לזכרו הוצבה בטיילת.
חוף ים תל אביבי בשנת 1983. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני תל אביב יפו
חוף גורדון, מול רחוב גורדון, מדרום למרינה ולכיכר אתרים, שעל רכס הכורכר מעליו מוקמה עד אמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת שכונת מחלול.
חוף פרישמן, מול רחוב פרישמן, שמעליו שכן מטה הפלמ”ח (הבית האדום).
בילוי משפחתי בחוף תל אביב בשנות ה-40 של המאה ה-20. צילום: דוד סרי, הארכיון העירוני ת”א יפו
חוף בוגרשוב, מול רחוב בוגרשוב, שם יש אנדרטה לספינת אצ”ל אלטלנה, שהוטבעה על ידי צה”ל ב-22 ביוני 1948 והפכה לסמל של הקרע הפוליטי בישראל.
חוף טרומפלדור, מול רחוב טרומפלדור; וחוף ירושלים (חוף אלנבי), שהיה חוף הרחצה המוסדר הראשון של תל אביב, מול כיכר הכנסת, ובו שכן קזינו גלי אביב.
חוף גאולה, סמוך לרחוב גאולה (עקב ביטול תחנת ההצלה בו הוא נטמע בחוף ירושלים).
חוף אביב, מצפון לדולפינריום ולפארק צ’ארלס קלור; וחוף צ’ארלס קלור – חוף צר, מול חלקו הדרומי של פארק צ’ארלס קלור, ללא שובר גלים.
הכי דרומי – חוף גבעת עלייה, חוף הרחצה המוכרז היחיד של יפו, מול שכונת גבעת עלייה. גם הוא אחד משני החופים היחידים בת”א יפו ללא שובר גלים.
רחל סרי עם ילדים בחוף תל אביב בשנת 1938. צילום: דוד סרי, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
המרכז הקהילתי לספורט ימי בחוף הדולפינריום מודל 2022. צילום: גיא יחיאל
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
ארנסטונה, מוזס ומשפחת פרנקל בחוף הים בתל אביב בשנת 1935. צילום: חנן פרנקל, הארכיון העירוני ת”א יפו
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
חוף בוגרשוב בשנות ה-60 של המאה ה-20. צילום: א. קרן, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות