המוביל הארצי: ישראל אלמסי, מנכ"ל ויו"ר ידידים / אבי זיתן

בכל שבוע מדור "המוביל הארצי" מציג את איש או אשת השיווק הנבחרים של אבי זיתן, אלה שהובילו מהלך שהשפיע ממש על השוק, על השיח או על התודעה. לא מי דיברו עליו – אלא מי קבע כיוון, לקח אחריות ועשה צעד אמיתי קדימה.

הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של תל אביב אונליין – לחצו כאן.

איש השיווק של השבוע:

ישראל אלמסי – מנכ"ל ויו״ר בהתנדבות של ארגון "ידידים – סיוע בדרכים", וסמנכ"ל בקבוצת TLC.

נימוקי הבחירה…

יש אנשים שמקימים עמותה.

יש אנשים שבונים ארגון.

ויש אנשים שלוקחים רעיון פשוט: ״אף אחד לא נשאר לבד״, והופכים אותו למערך לאומי שמסוגל להזניק עשרות אלפי אנשים לעזרה בתוך דקות.

ישראל אלמסי עשה בדיוק את זה.

מארגון קטן ורדום, הוא בנה את ידידים לאחד ממערכי ההתנדבות הגדולים בישראל, עם יותר מ-65 אלף מתנדבים.

והסיפור המעניין הוא שזה לא קרה באמצעות תקציבי ענק או מנגנון ממשלתי.

זה קרה באמצעות חזון, טכנולוגיה, ארגון, שיווק ובעיקר אמונה באנשים.

הכול התחיל מפנצ׳ר

הסיפור של אלמסי מתחיל בכלל בחוויה אישית.

בחורף 2012 הוא נתקע עם רכבו בשעת בוקר גשומה.

יותר משעה חלפה. אנשים עברו לידו אבל אף אחד לא עצר.

במקום להתעצבן ולהמשיך הלאה, הוא שאל את עצמו שאלה פשוטה: למה אין בישראל רשת שמחברת בין אדם שנמצא במצוקה לבין מישהו שנמצא לידו ויכול לעזור?

הוא פתח קבוצת WhatsApp בשם ״כבלים״. משם התחיל משהו הרבה יותר גדול.

מידידים קטנים לרשת לאומית

אלמסי התחבר למייסד הארגון המקורי, מאיר וינר, וב-2013 מונה למנכ״ל ״ידידים״ בהתנדבות.

ומכאן התחיל המהפך.

הוא לקח ארגון שהתבסס בעבר על טכנולוגיה מיושנת ומערך מצומצם, ובנה אותו מחדש כארגון ארצי, מסודר וטכנולוגי:

• מחוזות.
• מרחבים.
• סניפים.
• מוקד טלפוני.
• אפליקציה.
• מערכות מידע.
• ויחידות מקצועיות.

והכול סביב רעיון אחד: לקצר את הדרך בין מי שצריך עזרה לבין מי שיכול לתת אותה.

65 אלף מתנדבים – זה כבר לא ארגון

המספרים מספרים את הסיפור: כ-3,500 מתנדבים ב-2017, כ-25 אלף בתחילת 2020, ולמעלה מ-65 אלף מתנדבים בהמשך.

אבל בעיניי, המספר המעניין הוא לא רק כמות המתנדבים. אלא העובדה שאלמסי הצליח להפוך התנדבות להרגל ישראלי.

אנשים מחזיקים רכב, אופנוע, ג׳יפ או ציוד ויודעים שאם מישהו באזור שלהם צריך עזרה, הם יכולים להיות שם.

זו לא רק התנדבות – זו תשתית חברתית.

טכנולוגיה שהופכת חסד לאפקטיבי

אחד הדברים המרשימים בניהול של אלמסי הוא ההבנה שחסד לבדו לא מספיק – צריך גם טכנולוגיה.

ב-2017 הושקה אפליקציה מבוססת מיקום שמאפשרת להתאים קריאות למתנדבים שנמצאים בסביבה.

בהמשך הוטמעה מערכת CRM מרכזית ״עוגן״ שמרכזת מידע על המתנדבים: הכשרות, ציוד, כישורים ויכולות.

והדור הבא כבר מאפשר התאמה לא רק לפי מי הכי קרוב, אלא גם לפי מי הכי מתאים:

• אם צריך חילוץ.
• אם צריך אופנוע.
• אם צריך רכב שטח.
• או אם צריך ציוד מסוים.

המערכת יודעת למצוא את האדם הנכון. זו כבר חשיבה של חברת טכנולוגיה, רק שהמוצר הוא הצלת זמן, עזרה וחיים.

חדשנות שמתחילה בזיהוי הוואקום – גם ברכב החשמלי

אולי אחד הסיפורים שממחישים בצורה הטובה ביותר את ה-DNA של אלמסי הוא דווקא המהלך שנולד סביב הרכב החשמלי.

כבר מהרגע שבו הרכבים החשמליים התחילו להיכנס בהיקפים משמעותיים לישראל, עלתה בעיה חדשה: חרדת הטווח. מה קורה אם נגמרת הסוללה באמצע הדרך?

אלמסי וידידים לא חיכו שהבעיה תהפוך למכת מדינה. התחילו לחשוב על פתרונות: גרר גדול עם גנרטור עוצמתי? גנרטור קומפקטי בתא המטען של המתנדב? אולי פתרון אחר?

אבל אצל אלמסי יש כלל: לא מספיק רעיון טוב – צריך פתרון שאפשר באמת להפעיל בשטח.

ואז, בשנת 2023, הגיע רגע הפיצוח. אריה ניסילביץ, מנהל אגף המדיה בידידים, נסע ברכב חשמלי שתמך בטכנולוגיית V2L – טכנולוגיה שמאפשרת לרכב לא רק לקבל חשמל, אלא גם להוציא חשמל החוצה. פתאום נולד כיוון חדש: במקום להביא את המטען אל הרכב התקוע, אפשר להשתמש ברכב חשמלי מתאים של מתנדב כדי לספק לו אנרגיה.

מכאן יצא אלמסי למחקר שטח: כמה זמן אורכת טעינה מרכב לרכב? כמה רחוק אנשים נתקעים מעמדות טעינה? אילו דגמים בישראל תומכים בטכנולוגיה? וכמה מתנדבים מחזיקים ברכב שיכול לספק חשמל?

אחרי שהנתונים נאספו, הגיע השלב הבא: להפוך את החדשנות לשותפות עסקית. אלמסי פנה לחברות הרכב, שמתמודדות בעצמן עם אתגר חרדת הטווח, והציע מודל פשוט: אתם תסייעו במימון הערכות, המתנדבים יספקו את המענה – וכולנו נהיה שותפים לפתרון בעיה אמיתית של הלקוחות.

כך יצא המיזם לדרך בשיתוף חברת כלמוביל, שתרמה בשלב הראשון מאות ערכות בשווי של מאות אלפי שקלים.

זה בעיניי סיפור הרבה יותר גדול מטעינת רכב: זה הסיפור של מנהל שמזהה וואקום לפני שהוא הופך למשבר, מחפש פתרון, בודק אותו בשטח, מגייס שותפים – והופך רעיון ליכולת מבצעית. כך נראית חדשנות חברתית.

מידידים לרשת של יחידות מקצועיות

הפעילות של ידידים התרחבה הרבה מעבר להתנעה או החלפת גלגל. הוקמו יחידות ייעודיות:

• יחידת אופנועים לתגובה מהירה, בשיתוף קבוצת מאיר.
• יחידת ג׳יפים לחילוצים מורכבים.
• יחידת איתור נעדרים, בתיאום עם המשטרה.
• יחידת סע״ר לסיוע עצמי ראשוני ולחילוץ מהריסות.
• וכמובן אחת ממשימות הדגל של הארגון: חילוץ ילדים ותינוקות שננעלו בתוך כלי רכב.

הארגון הפך למעשה ממענה ל״תקלה בדרך״ למערך רחב של סיוע בחירום ובשגרה.

שותפות עם פז – מאות ערכות מצילות חיים

גם כאן אלמסי לא הסתפק בפעילות הקיימת.

בשיתוף קבוצת פז נבנה מהלך שכלל רכישה ואספקה של מאות ערכות ייעודיות לחילוץ ילדים שננעלו ברכב.

החיבור בין ארגון מתנדבים לבין חברה עסקית יצר כאן משהו גדול יותר מתרומה – הוא יצר יכולת להציל חיים.

זה בדיוק סוג השותפויות שאלמסי יודע לבנות: לקחת צורך אמיתי, לחבר אליו חברה עם יכולות ומשאבים – ולהפוך אותם לאימפקט בשטח.

הקורונה – כשהמתנדבים יצאו מהכביש

ואז הגיעה הקורונה. ופתאום ישראל נזקקה לא רק למי שנתקע עם הרכב.

פיקוד העורף ביקש סיוע, ומתנדבי ידידים התחילו לשנע מזון, תרופות, קניות וציוד לאוכלוסיות שנזקקו לעזרה.

זו הייתה הוכחה משמעותית ליכולת של הארגון: כשיש תשתית של אנשים, אפשר להפעיל אותה גם לצרכים שלא נולדה עבורם.

7 באוקטובר – ההתנדבות הפכה למשימה לאומית

ואז הגיע המבחן הגדול ביותר: 7 באוקטובר, מלחמה, פינוי יישובים, חיילים שצריכים להגיע לבסיסים, ואזרחים שצריכים עזרה במציאות שבה התנועה בכבישים עצמה הפכה לעיתים למשימה מורכבת.

ידידים, תחת הנהגת אלמסי, התגייסה למאמץ הלאומי. המתנדבים סייעו בשינוע חיילים, ציוד ואנשים והפעילו יכולות שטח ותגובה במצבי חירום.

ומבחינתי, כאן נבחנת מנהיגות אמיתית: לא במה שאומרים בזמן שגרה, אלא במה שעושים כשהמדינה נכנסת למשבר.

כוחן של שותפויות

אלמסי הבין כבר מזמן שגם ארגון התנדבותי צריך לדעת לעבוד עם המגזר העסקי. לכן נבנו שיתופי פעולה עם חברות מובילות:

• קבוצת מאיר סייעה בהקמת יחידת האופנועים באמצעות מימון ואספקת 36 אופנועים.
• פז סייעה במערך הערכות לחילוץ ילדים מרכב.
• כלמוביל הצטרפה למהלך החדשני בתחום הרכב החשמלי.
• BuyMe מאפשרת למי שקיבל עזרה להודות למתנדב באמצעות מתנה.
• וכן שיתופי פעולה עם אל על, אלביט, שגריר ועוד.

אלה אינם רק תרומות – אלה חיבורים בין יכולות עסקיות לבין צורך חברתי.

הניהול בהתנדבות – אולי ההישג הגדול ביותר

יש כאן נקודה שאסור לפספס: אלמסי מנהל את ידידים בהתנדבות.

במקביל הוא פועל בעולם העסקי, ובשנים האחרונות מכהן כסמנכ״ל בקבוצת TLC ומעורב בפעילות Help-e, העוסקת בפתרונות AI למוקדי חירום ושירות.

וזה חיבור מרתק:

• מצד אחד – אלפי מתנדבים, שטח, אנשים וחירום.
• מצד שני – AI, טכנולוגיה ומוקדי שירות.

כלומר, אלמסי מביא לעולם החברתי DNA עסקי וטכנולוגי, ולעולם העסקי הוא מביא הבנה עמוקה של אנשים, שירות וחירום.

מותג של אמון

יש ארגונים שצריכים להסביר לציבור למה הם חשובים. ידידים כמעט לא צריך.

השם עצמו הפך למותג של עזרה: מישהו תקוע, מישהו צריך התנעה, ילד ננעל ברכב, מישהו נתקע במעלית, או משפחה שצריכה עזרה – והמחשבה היא: ״נקרא לידידים״.

זה הישג מיתוגי אדיר. כי בסופו של דבר, מותג אמיתי הוא לא מה שהארגון אומר על עצמו – זה מה שאנשים חושבים עליו ברגע האמת.

ההכרה הציבורית

העשייה של אלמסי לא נעלמה מעיני הציבור:

• ב-2020 הוא נבחר להדליק משואה בטקס יום העצמאות ה-72.
• ב-2021 קיבל את אות הנשיא למתנדב.
• וב-2024 נבחר לרשימת 40 הצעירים המבטיחים בישראל של גלובס.

אבל אולי ההכרה המשמעותית ביותר נמצאת דווקא ברחוב: עשרות אלפי אנשים בחרו להתנדב – זו ההצבעה האמיתית.

מה אפשר ללמוד מישראל אלמסי?

1. רעיון גדול יכול להתחיל מחוויה אישית קטנה.
2. התנדבות זקוקה לניהול לא פחות מעסק.
3. טכנולוגיה יכולה להפוך נתינה לאפקטיבית הרבה יותר.
4. קהילה היא כוח אם יודעים לארגן אותה.
5. שותפויות עסקיות יכולות לייצר אימפקט אמיתי.
6. מותג נבנה באמצעות אלפי רגעים של אמון.
7. מנהיגות נבחנת במיוחד ברגעי משבר.
8. לא חייבים להיות שכירים של ארגון כדי לבנות אימפריה של השפעה.
9. חדשנות מתחילה בזיהוי בעיה – ומסתיימת בפתרון שעובד בשטח.

איפה נראה אותו בעוד עשור?