מגדל שלום לדורותיו / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
מגדל שלום מאיר, גורד השחקים הראשון בעיר העברייה הראשונה, שברבות השנים הפכה לעיר של מגדלים, ניבנה בשנת 1965.
המגדל המפורסם ביותר בתל אביב, היה הגבוה בישראל במשך 34 שנים, עד חנוכת מגדל עזריאלי העגול בשנת 1999.
תצלום אוויר של מגדל שלום וסביבתו בשנת 1964. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשנים 1968-1965 הוא היה הגבוה ביבשת אסיה (עד שהוקם מגדל גבוה יותר בטוקיו).
עד שנת 1979 היה הגבוה במזרח התיכון (עד לבניית מרכז הסחר העולמי בדובאי).
בנייתו נמשכה שש שנים, משנת 1959, וגובהו 129 מטרים (34 קומות).
רחוב אלנבי, ברקע מגדל שלום, בשנת 1972. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הרחוב הראשי בעיר
המגדל, שמכונה בקיצור “מגדל שלום” ובעבר כונה “כלבו שלום”, הוא גם פרויקט הפינוי-בינוי הראשון של תל אביב: נהרס המבנה ההיסטורי של הגימנסיה העברית הרצליה, בית הספר העל יסודי הראשון בתל אביב, ובמקומו הוקם המגדל הראשון בעיר.
בבסיס המגדל יש קומה מסחרית. הקומות העליונות שלו הוסבו למגורים בשנים 2004-2003, ועל הגג נבנתה בריכה פרטית, בפינה הדרום-מערבית.
גימנסיה הרצליה בשנת 1913. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
מגדל שלום הוקם על ידי חברת “כיכר הרצליה”, ועם הזמן רכשו את רוב מניותיה האחים מאיר, והמגדל נקרא על שם אביהם, שלום מאיר.
הוא תוכנן על ידי האדריכלים יצחק פרלשטיין, גיסו של מרדכי מאיר. בנייתו נעשתה בידי חברת רסקו. בחנוכת המגדל נחשף הציבור למדרגות החשמליות (דרגנוע) הראשונות בישראל.
רחוב הרצל היה, באותם ימים, הרחוב הראשי של תל אביב.
מגדל שלום מאיר, רחוב הרצל, בשנת 1980. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
על חורבות הגימנסיה
הריסת המבנה ההיסטורי של הגימנסיה הרצליה, לטובת הקמת מגדל שלום, ואחר כך הריסת בניין ספריית שערי ציון (ששכן ברחוב מונטיפיורי פינת אחוזת בית) והעברת הספרייה העירונית המרכזית לשדרות שאול המלך, עוררו ביקורת והובילו, מאוחר יותר, לשימור מבנים ואתרים רבים אחרים.
עם חלוף השנים הלכה וגברה הביקורת על עצם בניית המגדל, בעיקר עקב מיקומו במרכז ההיסטורי של תל אביב. זמן קצר לאחר הריסת גימנסיה הרצליה, נהרס גם בניין ספריית שער ציון, שהיה ברחוב מונטפיורי פינת אחוזת בית. הספרייה עברה למבנה ארעי בשדרות שאול המלך, עד להקמת משכן הקבע שלה בבית אריאלה.
רחוב הרצל ובסופו בניין הגימנסיה העברית הרצליה הישן, בשנת 1959. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
האטרקציות נעלמו
עד העשור השני של המאה ה-21 אכלס הבניין משרדי ממשלה רבים. במרתף המגדל היה מתחם באולינג.
סרטי הקולנוע “עליזה מזרחי” (1967) ו”סיפורי תל אביב” (1992) צולמו במגדל, והם מנציחים את המקומות שהיו בו: חנות כול-בו שלום, מוזיאון השעווה, פארק השעשועים והמצפה.
רחוב הרצל ומגדל שלום מאיר ב-2020. צילום אווירי: ברק ברינקר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
פארק מאירלנד
פארק שעשועים מאירלנד: ב-30 במאי 1975 נפתח על הגג הפתוח התחתון של המגדל פארק שעשועים קטן בשם “מאירלנד”. הפארק היה פעיל עד 1994.
מוזיאון השעווה
מוזיאון השעווה הישראלי הראשון: ב-7 ביוני 1973 הוקם במגדל “מוזיאון השעווה הישראלי” על ידי רפאל (רפי) ברוך. במוזיאון, שהיה מוזיאון השעווה היחיד בישראל, היו כמאה בובות שעווה. הוא נסגר בשנת 1995 כתוצאה מבעיות כלכליות. לאחר סגירת המוזיאון הוצבו בקומה הראשונה של המגדל, ליד הכניסה המערבית, בובות של חיים נחמן ביאליק, לאה גולדברג, נתן אלתרמן, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי וחנה רובינא, שעיצב מיכאל רפופורט.
מגדל שלום ומסגד חסן בק בשנות ה-70. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
המצפה
המצפה: על גגו של מגדל שלום פעלו משנת 1966 מצפה עם גג פתוח עם משקפות תצפית בשם “מצפה שלום”, ומסעדה. שניהם נסגרו בשנת 1999, עקב פתיחת “המצפה המקורה הסגור” במגדל העגול של מגדלי עזריאלי, ולנוכח ירידה מתמשכת במספר המבקרים.
חלון ראווה של כל-בו שלום (מגדל שלום) 1967. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
כולבו שלום
חנות הכולבו הפרטית הראשונה בארץ: במגדל פעלה חנות כלבו גדולה, בשם “כל-בו שלום”, שהייתה מפורסמת בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20, לפני שנבנו בישראל קניונים. בניגוד לחנויות הכל-בו של המשביר לצרכן, שהחלו לקום כבר מראשית המדינה, כל-בו שלום הייתה חנות הכל-בו בבעלות פרטית הראשונה בארץ. החנות נסגרה ב-4 באוקטובר 1989 עקב ירידה בהיקף המכירות.
מגדל שלום בשנת 2024. צילום: תל אביב אונליין
השריפה
ב-17 בנובמבר 2010 פרצה שרפה בקומות העליונות של המגדל. כיבוי השרפה ארך כשלוש שעות, זמן רב יחסית, עקב קריסת מערכת החשמל באחת הקומות שנפגעו, שמנעה פעולה תקינה של משאבות המים. כתוצאה מן השרפה נפגעו עשרה אנשים באורח קל משאיפת עשן.
התערוכה
בשתי הקומות התחתונות של הבניין מוצגת תערוכה בנושא תולדות תל אביב. התערוכה כוללות תמונות נדירות, תצלומים של שמעון קורבמן משנות ה-20′ וה-30′, אוסף מפות היסטוריות, פינה להנצחת האדריכל פטריק גדס ותוכנית גדס, ודגם של רוב שטח תל אביב על כל בנייניה משנת 1999.
מגדל שלום מאיר, מבט מחוף הים בשנת 2008. אוסף גרשון שלוינסקי, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
רחוב אלנבי בשנת 2020. צילום אווירי: ברק ברינקר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות