נמל תל אביב: הוקם במרד הערבי הגדול במקום נמל יפו / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
נמל תל אביב, בשפך נחל הירקון אל הים התיכון, פעל בשנים 1938 עד 1965 כנמל ים חשוב וכונה “הנמל העברי הראשון”.
הקמתו בשנת 1938 נחשבה צעד משמעותי בהתפתחות הספנות העברית בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
כיום, כידוע, הוא משמש כמתחם בילויים, קולינריה, ספורט, אירועים וקניות.
הרציף הראשון של נמל תל אביב בעת בנייתו בשנת 1937. צילום: חנן פרנקל, הארכיון העירוני ת”א יפו
מרד ערבי בנמל יפו
עם תחילת המרד הערבי הגדול ב-19 באפריל 1936, הוכרזה במסגרתו שביתה בנמל יפו, שהיה אחד משני נמלי הים היחידים בארץ ישראל, יחד עם נמל חיפה.
על מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות, שייצא את תוצרתו דרך נמל יפו ועליו התבססה כלכלת היישוב היהודי בארץ ישראל, הוחלט להקים בתל אביב – שכונתה העיר העברית הראשונה – נמל חלופי שיתבסס על עבודה עברית בלבד, ולא יזדקק לעובדי הנמל הערבים השובתים.
הבריטים התנגדו, שכן ראו בכך כניעה לשביתה הערבית, אך לבסוף הסכימו להקמת מזח בצפונה של תל אביב – ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט.
מיקומו של הנמל נקבע בצפון העיר, אזור בו שפך הירקון מבקיע את רכס הכורכר. התוכניות להקמת הנמל היו כבר מוכנות, כי השאיפה להקים נמל מתחרה לנמל יפו החלו כבר עם הקמתה של תל אביב, בשנת 1909. שלושה עשורים לאחר מכן, הוקם הנמל המיוחל בצפון מערב ת”א, בחצי האי שיוצר שפך הירקון לים.
ביקור ראש העיר מאיר דיזנגוף, בשנת 1936, באתר שבו החל להיבנות נמל תל אביב. צילום: פוטו אור וצל, הארכיון העירוני ת”א יפו
תחילת פעילות הנמל
עם השביתה הערבית בשנת 1936, ביקשו המוסדות הציוניים רישיון מהממשלה הבריטית לפרוק מטעני אוניות ליד שפך הירקון. ב-15 במאי נתן הנציב העליון את הרישיון והורה להקים תחנת ביקורת מכס. עבודות הקמת מזח קטן החלו מיד על ידי חברה יהודית.
תיאור מפורט ניתן על ידי יאיר שוחט, עובד הנמל מהקמתו עד סגירתו, ועל ידי ותיקי הפלוגה הימית של מרכז “הפועל”: הוטל על הפועל תל אביב, בראשות זאב שרף, להפעיל את הפלוגה הימית של הפועל, בראשות יואל ליפשיץ, לצורך תחילת הפעילות.
פעולה ראשונה הייתה איתור המיקום המדויק של המעגן, בסביבת יריד המזרח, אשר חלק מהמבנים שלו היו אמורים לשמש כמחסנים.
בחירת מיקום המעגן נעשתה על ידי כתריאל יפה והאחים עמירם שוחט (אשר נספה בפעולת כ”ג יורדי הסירה) ויאיר שוחט, אשר חיפשו אזור בו המים בקרבת החוף הם מספיק עמוקים לצורך מעבר של סירות עמוסות. מיקום המעגן אושר על ידי רב החובל יוסף פודולי מאגודת זבולון.
פעילות לחנוכה בנמל תל אביב בשנת 2023. צילום: טל ניסים, סטודיו סיטי פלטון
הוחלט להשתמש באופן זמני בסירות החתירה הכבדות של הפועל תל אביב, עד אשר תירכשנה דוברות, כמו אלה שפעלו בנמל יפו. בנוסף לסירות החתירה הוחלט להשתמש בסירת המנוע “טרומפלדור” של הפלוגה הימית. מקום עגינתה היה בירקון.
עם הגעת האונייה הראשונה לנמל תל אביב, אורגנה קבוצת סווארים סלוניקאים, עובדי נמל חיפה, שהסכימו להגיע לתל אביב במיוחד לרגל האירוע ההיסטורי. טקס הפתיחה של נמל תל אביב התקיים, במעמד ראשי היישוב היהודי, ב-23 בפברואר 1938.
על מנת להקים את הנמל הוקמה חברת “אוצר מפעלי ים”, ומניותיה נרכשו על ידי הציבור היהודי.
עבודות הקמת הנמל התבצעו על ידי יהודים, בעיקר יוצאי קהילת סלוניקי, שהיו בעלי ניסיון בעבודות מסוג זה.
למרות זאת – מזח העץ, שהקמתו נחגגה בטקס מיוחד, התמוטט למחרת היום.
במקומו ניבנה מזח חדש ממתכת.
פריקת שקים בנמל תל אביב בשנת 1954. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
נמל “שער ציון”
בעת פתיחתו היה קרוי הנמל בשם: שער ציון. הסיבה: הגיעו אליו ספינות של עולים חדשים.
כיום הרחוב הראשי, שהוביל אל הכניסה הראשית של הנמל ההיסטורי, קרוי רחוב שער ציון.
אוניות עגנו מחוץ לנמל. עבודות הפריקה והטעינה נעשו לדוברות שהוכנסו לנמל בעזרת ספינות גרר קטנות.
עם סיום השביתה הכללית הערבית באוקטובר 1936, היו סוחרים יהודים שטענו כי יש לשוב ולהשתמש בנמל יפו, אולם דוד בן גוריון העדיף את השיקולים הלאומיים על פני הכלכליים והמזח הפך לקבוע.
עובדי נמל יפו הערבים פרסמו לאחר תום השביתה הצהרה, בה תקפו את ממשלת המנדט, על כך שאישרה את הקמת המזח בתל אביב ועל ידי כך “נישלה 2,000 משפחות ערביות מפרנסתן”.
בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש הנמל כבסיס עבור הצבא הבריטי.
בתקופת מלחמת העצמאות שימש כנמל האספקה הראשי של מדינת ישראל, מאחר שנמל חיפה נותר בשליטה בריטית.
הורדת עולים חדשים בנמל תל אביב – אלה שהגיעו באופן לגאלי לארץ ישראל – בשנת 1938. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
המחליף: נמל אשדוד
לאחר הקמת מדינת ישראל המשיך נמל תל אביב לפעול באופן רגיל.
בשנותיה הראשונות של ישראל, הועלו תוכניות להמשיך ולפתח את הנמל כנמל ראשי נוסף לצד נמל חיפה. התוכניות נגנזו מפני שהתברר כי לא היה די שטח בעורף הנמל, שהיה כבר בנוי (כיום – הצפון הישן), לצורך הרחבתו, ושמסובך להעביר מסילת ברזל לנמל דרך שטח העיר.
לפיכך, הוחלט באמצע שנות החמישים לבנות נמל חדש בשפך נחל לכיש, לימים נמל אשדוד.
בינתיים, שימש נמל תל אביב להבאת סחורות שונות, בהן נפט ומזוט, לתחנת הכוח רדינג.
עבודות הפריקה והטעינה הופסקו ב-3 בנובמבר 1965 – הן בנמל תל אביב והן בנמל יפו – בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד. האונייה האחרונה עגנה בנמל תל אביב ביום 25 באוקטובר 1965.
עליית העולים החדשים אל רציף נמל תל אביב בשנת 1938. גלויה: האחים אליהו, הארכיון העירוני ת”א יפו
מתחם בילויים פתוח
שטחו של הנמל הנטוש בתל אביב נזנח והפך למוקד של זנות וסמים. חלק מן המבנים שבו נהרסו בחלקם או הפכו למחסני כלי בית וקרמיקה ובתי מלאכה.
רק באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, הוחלט בעיריית תל אביב יפו ובחברת אוצר מפעלי ים, להפוך את הנמל למתחם מסחר תיירות ופנאי.
בשנת 2001 החלה חברת אוצר מפעלי ים בפרויקט שיקום נמל תל אביב, שיקום המבנים והתשתיות, והפיכתו למתחם תרבות, בילוי ופנאי פתוח לציבור הרחב.
מאז ועד היום נעשו במתחם שיפוצים נרחבים, ובין הייתר, הוקמו בו דק העץ ושוק הנמל.
נמל תל אביב כיום. צילום: גיא יחזקאלי
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
הכניסה לנמל תל אביב בשנת 1963. צילום: פנחס בן שחר, הארכיון העירוני ת”א יפו
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
נמל תל אביב בשנת 1938. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות