גימנסיה הרצליה: בית הספר הראשון בעולם שלימד בעברית / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
הגימנסיה העברית “הרצליה” היא בית הספר התיכון העברי הראשון בתל אביב ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
היא הוקמה ביפו בשנת 1905.
רחוב הרצל ובסופו בניין הגימנסיה העברית הרצליה הישן, בשנת 1959, שבועות אחדים לפני הריסת הבניין. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשנת 1909, עם הקמת שכונת אחוזת בית בדיונות שמצפון ליפו, היא עברה למבנה ייחודי ברחוב הרצל, שהפך לסמל ואייקון של העיר הצעירה תל אביב.
בשנת 1958, לפני שהונהגה מדיניות שימור מבנים בעיר הלבנה, מבנה הגימנסיה המיתולוגי נהרס עבור מגדל שלום והגימנסיה עברה לרחוב ז’בוטינסקי פינת רחוב רמז, בצפון הישן של תל אביב, משכנה עד עצם היום הזה.
גימנסיה הרצליה בשנת 1925. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הבוגרים: משה שרת ואייל זמיר
הגימנסיה, ברחוב ז’בוטינסקי 106 תל אביב, כוללת חטיבת ביניים ובית ספר תיכון. לומדים בה, בכיתות ז’ עד י”ב, כאלפיים תלמידות ותלמידים ומלמדים בה מעל 150 מורות ומורים.
הגימנסיה היא מוסד חינוכי ייחודי גם בהיבט הניהולי. היא מאוגדת כחברה עצמאית לתועלת הציבור (חל”צ) והדירקטוריון שלה ממנה את צוות הניהול. דירקטוריון החל”צ כולל נציגי מורים, הורים ובוגרים, נציגת עירייה ונציג הסוכנות היהודית. יו”ר הדירקטוריון כיום הוא שופט בית המשפט העליון לשעבר, הפרופסור למשפטים יורם דנציגר, ומנהל בית הספר מאז שנת 2008 הוא ד”ר זאב דגני, שהודיע על פרישה לגמלאות בסוף שנת הלימודים 2025.
רחוב הרצל וגימנסיה הרצליה בשנות ה-20 של המאה ה-20. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
במקומו כבר נבחר מנהל חדש – אריאל פריאנטה, שבשנים האחרונות ניהל את רשת בתי הספר האתגריים של מכון ברנקו וייס.
עם מורי הגימנסיה נמנו יוסף חיים ברנר, חיים בוגרשוב, דבורה אילון סרני, צבי נשרי, ובין בוגריה היו משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, ואייל זמיר, רמטכ”ל צה”ל הנוכחי.
ראש העיר תל אביב יפו, רון חולדאי, כיהן כמנהל הגימנסיה בשנים 1998-1992, בתפקידו האחרון לפני שנבחר לראשונה לראשות העיר בשנת 1998.
חצר גימנסיה הרצליה בשנת 1934. צילום: האנס קספריוס, הארכיון העירוני תל אביב יפו
יזמו: בוגרשוב, אוסישקין ושנקין
חזון הקמת “גימנסיה עברית” הועלה על ידי מנחם אוסישקין, חיים בוגרשוב, מנחם שינקין וד”ר בן ציון מוסינזון.
משמעות המילים “גימנסיה עברית” הייתה משהו שלא היה קיים לפני כן: בית ספר ששפת הלימוד הראשית בו תהיה עברית.
הניסיון המעשי הראשון להקים גימנסיה עברית בארץ ישראל היה של ד”ר יהודה לייב מטמון-כהן, ואשתו פניה מטמון-כהן, אשר בשנת 1905 הקימו בית ספר פרטי בשני חדרים בדירתם שביפו ברחוב שנקרא כיום “רחוב הגימנסיה העברית”, ליד כיכר השעון, ולאחר מכן ברחוב אילת מספר 21 ביפו. למוסד הלימוד שהקימו הם קראו “הגימנסיה העברית”. כך נוסד בית הספר העל יסודי הראשון בעולם, שבו שפת הלימוד הייתה עברית. שנת הלימודים השנייה החלה באוקטובר 1906 עם כ-40 תלמידים.
בשנת 1909 הועברה הגימנסיה לרחוב הרצל בתל אביב הקטנה, ונקראה “הגימנסיה העברית הרצליה” על שם בנימין זאב הרצל, וכך זכתה לשם בו היא מוכרת מאז ועד היום.
גימנסיה הרצליה מבט מכיוון מערב, כלומר מכיוון חוף הים, בשנת 1916. צילום: אברהם סוסקין, הארכיון העירוני תל אביב יפו
מחזור ראשון: גולומב ודב הוז
במחזור הראשון למדו, בין השאר, משה שרת, אליהו גולומב, דב הוז, רבקה שרתוק (אחותו של משה שרת ולימים אשתו של דב הוז), דוד בית לחמי, רבקה רזניק, צילה פיינברג (בת דודתו של אבשלום פיינברג) ומשה מנוחין (אביו של הכנר יהודי מנוחין).
בשנת 1915 יוסף חיים ברנר היה המורה לספרות.
בשנת 1917, בעקבות גירוש היהודים מתל אביב ויפו במלחמת העולם הראשונה, הועברה הגימנסיה העברית הרצליה זמנית למוסד חינוכי ליד זיכרון יעקב. המורים והתלמידים שהו במקום כשנה וחצי.
גימנסיה הרצליה בשנת 1913. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
סגנון אדריכלי ארץ ישראלי
הבניין ההיסטורי של בית הספר, שהוקם בשנת 1909 בקצה רחוב הרצל פינת רחוב אחד העם בתל אביב – היכן שניצב כיום מגדל שלום – היה בנוי בסגנון אדריכלי ארץ ישראלי.
הבניין שכן על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל ובלט באופן סימטרי בקצה הרחוב הראשי של תל אביב.
הוא תוכנן על ידי האדריכל יוסף ברסקי, בשיתוף עם בוריס שץ, איש בצלאל, ונקרא על שם התורם שמימן את בנייתו, הפילנתרופ היהודי בריטי יעקב מוזר.
עיצובו הייחודי ומיקומו בנקודה הגבוהה ביותר ברחוב הראשי של תל אביב, באותם ימים, כמו גם חשיבותו ההיסטורית כבית הספר הראשון שלימד בשפה העברית, הפכו את הגימנסיה העברית הרצליה למותג.
השקת בניין גימנסיה הרצליה הראשון בתל אביב – טקס הנחת אבן הפינה בשנת 1909. צילום: אברהם סוסקין, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הטעות: הריסה ללא שימור
בשל ריבוי מספר התלמידים ומצב התחזוקה הגרוע של הבניין המקורי, הוחלט להעביר את בית הספר למעונו החדש ברחוב ז’בוטינסקי, החל משנת 1959.
הריסת המבנה הישן החלה בחודש יולי שנת 1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום, שהושלם ונפתח בשנת 1965.
ההחלטה על הריסת מבנה בית הספר התקבלה לראשונה במרץ 1940 – בהחלטת עירייה שאישרה תוכנית בניין עיר, שבמסגרתה רחוב הרצל יימשך לכיוון חוף הים.
ביקור אלברט איינשטיין בגימנסיה הרצליה עם מאיר דיזנגוף בשנת 1923. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
ההחלטה על הריסת המבנה, במקום על שיפוצו ושימורו, הייתה החלטה שנויה במחלוקת וגרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח.
הריסת המבנה בעל המורשת ההיסטורית והאדריכלית – בסופו של דבר – גרמה לזעזוע שהביא את נושא שימור המבנים למודעות ציבורית.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהוקמה בשנות ה-80 של המאה העשרים, הציבה את חזית הגימנסיה הישנה כסמלה, על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה.
גימנסיה הרצליה וגמל רובץ בחזיתה בשנת 1916. צילום: יעקב בן דב, הארכיון העירוני תל אביב יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
רחוב הרצל ומגדל שלום מאיר בשנת 2020. צילום אווירי: ברק ברינקר, הארכיון העירוני תל אביב יפו
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
גימנסיה הרצליה, צילום מזווית צידית בשנות ה-30 של המאה העשרים. צילום: ראובן גרוס, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות