ביאליק הזהיר מההתפוררות הפנימית האיומה / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
חיים נחמן ביאליק (9 בינואר 1873 עד 4 ביולי 1934), מגדולי המשוררים תושבי העיר תל אביב, זכה לתואר “המשורר הלאומי”.
חיים נחמן ביאליק בשנות ה-20 של המאה העשרים. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הונצח בעיר ובמדינה
לכבוד יום הולדתו ה-60 קבעה עיריית תל אביב יפו פרס ספרותי על שמו, פרס ביאליק, לספרות יפה ולמחשבת ישראל.
רחוב ביאליק בתל אביב, שבו התגורר, נקרא על שמו עוד בחייו.
גם שדרות ח”ן ליד כיכר רבין – ראשי תיבות של שמותיו: חיים נחמן – ורחוב אלוף בצלות בשכונת פלורנטין (על שם יצירתו “אלוף בצלות ואלוף שום) קרויים של שמו.
ביאליק הונצח בכול רחבי הארץ לאחר מותו. העיר קריית ביאליק למשל.
בשנת פטירתו, הופק פסטיבל “ימי ביאליק”, אשר כלל תערוכה ומופעים שחגגו את התרבות העברית המתחדשת (16 באפריל 1935 עד 25 במאי 1935) ביריד המזרח בתל אביב.
ביקור ביאליק בבית ספר לבנות וסמינר לוינסקי בשנת 1911. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
עיצוב תרבות ת”א
בשנת 1921 הגיע ביאליק לברלין, שם עסק רבות בהוצאת ספרים בשפה העברית במסגרת הוצאות הספרים “מוריה” ו”דביר”. בשנת 1922 עבר, בעצת רופאו, לעיר המרחצאות באד הומבורג, והתגורר בה כשנתיים. באותה תקופה הכיר את הציירת וסופרת הילדים תום זיידמן פרויד, אחייניתו של זיגמונד פרויד. הם הקימו ביחד את הוצאת “אופיר” לספרי ילדים בעברית, וביאליק תרגם את חרוזיה של פרויד בספר “מסע הדג” מ-1924. ההוצאה התפרקה עקב חילוקי דעות עם בעלה.
בשנת 1924 עלו ביאליק ורעייתו מגרמניה לארץ ישראל. כעבור שנה וחצי עברו להתגורר בבית בתל אביב, ואליהם הצטרפו חותניו. בני הזוג אימצו כלב לו קראו “קאפי”.
בשבתו בתל אביב, תרם ביאליק להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב.
קברו של ביאליק בבית העלמין טרומפלדור. צילום נטע אלונים
בתחילת 1927 הנהיג את מסורת “עונג שבת” – מפגשי תרבות שנערכו מדי שבת אחר הצהרים, ובמסגרתם ניתנו הרצאות בקשת רחבה של נושאים ובהם ספרות, היסטוריה, יהדות והגות, על ידי טובי המרצים והמלומדים. בשנת 1929 הקים הנדבן שמואל בלום את בית “אוהל שם” כאכסנייה למפגשי “עונג שבת”.
בשנת 1928 פרסם את “אלוף בצלות ואלוף שום”, מקאמה הומוריסטית לילדים שהומחזה מאז כמה פעמים.
בשנת 1933, חגג היישוב את יום הולדתו השישים בטקסים ובאירועים, וכל תלמידי בתי הספר בתל אביב הוכרחו לנכוח ולחלוק לו כבוד. לרגל האירוע יצאה מהדורה מחודשת של כתביו וכן יצא הספר “שירים ופזמונות לילדים”.
זמן קצר לאחר מכן עבר לגור ברמת גן, והחל בהכנות לבנות שם את ביתו.
טיול שבת של חיים נחמן ביאליק בשנת 1925. צילום: חיים ניצביץ’, הארכיון העירוני תל אביב יפו
המחלה וחוליי היישוב
לאורך שבע שנותיו האחרונות סבל ביאליק מאבנים בכליות.
בשנת 1934 נסע לווינה לצורך טיפול. לפני נסיעתו פנה מעל בימת “עונג שבת” במסר אודות חוליי היישוב: “הנני יוצא לחוץ לארץ מפאת מחלה, מרגיש הנני כי גם תל אביב שלנו והיישוב בכלל חולים בשעה זו… הסימן העיקרי למחלת השעה — ההתפוררות הפנימית האיומה, ריבי המפלגות, שנאת־אחים, האוכלת בנו בכל פה (דבר ביאליק ליישוב, עיתון דבר, 3 ביוני 1934).
ביאליק נפטר בווינה ב-4 ביולי 1934 עקב סיבוך בניתוח.
מותו גרם לאבל כבד ביישוב.
לאחר העברת גופתו לארץ ישראל, עברו על פני ארונו והשתתפו בהלווייתו כ-100,000 איש.
הוא נטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
הארגון להשלטת העברית וגדוד מגיני השפה – תערוכה עברית בחסות חיים נחמן ביאליק ועיריית תל אביב בשנת 1932. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הכניסיני תחת כנפך
כידוע, לביאליק שירים רבים המולחנים בזמר העברי.
החל משירו הראשון “אל הציפור” והמשך בשירים כמו ברכת עם (תחזקנה), ביום קיץ יום חום, ים הדממה פולט סודות, אחרי מותי, הכניסיני תחת כנפך וקומי צאי.
בין מבצעי שיריו של ביאליק מוכרים במיוחד הביצועים לשיר הכניסיני תחת כנפך של אסתר עופרים וריטה, הביצוע של אריק איינשטיין בלחן חדש של מיקי גבריאלוב, והלחן של נורית הירש בביצועו של יהורם גאון.
כיכר ביאליק. צילום: ברק ברינקר, עיריית ת”א יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
המונים בלווייה בכיכר ביאליק של נרצחי טרור ערבי בשנת 1936. צילום: ד”ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני תל אביב יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות