מוזיאון ת”א, מרוטשילד לשאול המלך/ העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
מוזיאון תל אביב לאמנות הוקם בשנת 1932 בביתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, בשדרות רוטשילד 16.
במאי 1948 התקיים במוזיאון ת”א, בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד, טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.
כיום הוא משתרע על פני קומפלקס בניינים בשדרות שאול המלך – סביב כיכר החטופים של מלחמת חרבות ברזל.
מוזיאון ת”א הישן, בשדרות רוטשילד 16, בבית דיזנגוף, בשנת 1955. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
המוזיאון כיום
מתחם מוזיאון ת”א לאמנות מורכב כיום מקומפלקס של כמה בניינים: הבניין הראשי ע”ש שמואל והרטה עמיר (סמוך לבתי המשפט), ספריית בית אריאלה, והמשכן לאמנויות הבמה. מבנה נוסף של המוזיאון, ביתן איל עופר (לשעבר ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו), שוכן לצד היכל התרבות ותיאטרון הבימה, ברחוב תרס”ט.
המוזיאון, כידוע, מתמקד בתחומים של אמנות מודרנית ועכשווית. בבעלותו אוסף לאמנות ישראלית מהגדולים בעולם ואוספים לאמנות מודרנית, רישום והדפס, אמנות עכשווית, צילום, עיצוב ואדריכלות ואוסף לאמנות אירופאית מהמאה ה-16 עד המאה ה-19.
מוזיאון תל אביב לאמנות בשדרות שאול המלך בשנת 2020. צילום: גיא יחיאלי, הארכיון העירוני ת”א יפו
המוזיאון פעם
בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 חוותה תל אביב פריחה כלכלית ותרבותית ומרכז הפעילות האמנותית ביישוב העברי עבר מירושלים אליה. בהיעדר חלל תצוגה קבוע פנו מספר אמנים לראש העירייה, מאיר דיזנגוף, בבקשה לפעול למען הקמת מוזיאון בתל אביב.
דיזנגוף הקים ועד זמני למוזיאון-בהקמה, בראשותו של חיים נחמן ביאליק, וגייס כספים ותרומות של יצירות אמנות מקהילות יהודיות בעולם. על פי ויקיפדיה, זה היה חזונו: “הוברר לנו שאי-אפשר לבנות בתים, לסלול רחובות ולשכלל עיר, מבלי שנדאג לאסתטיקה ולהרמוניה, ומבלי לפתח בתוך האוכלוסייה את הטעם הטוב לכל יצירת אנוש. תחת לחץ ההשקפה הזו – נוסד מוזיאון תל אביב” (תמי כץ-פרימן, “יסוד מוזיאון תל אביב”, שנתון מוזיאון תל אביב מס’ 1, 1982, עמ’ 9).
טקס יובל ה-50 לעיר ת”א במוזיאון ת”א לאמנות הישן בשדרות רוטשילד (בית דיזנגוף) בשנת 1959. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
השקה ב-1932
אירוע חנוכת המוזיאון נערך ב-2 באפריל 1932 בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בניין זה הוקם ב-1918 כבית המגורים הפרטי של מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה. למבנה המקורי, החד קומתי, נוספה קומה שנייה בשנת 1920 ובין השנים 1930 ל-1931 הותאם המבנה לצרכיו של המוזיאון העתידי, על ידי אדריכל העיר, דב הרשקוביץ. השינויים כללו בניית קומה שלישית והוספת חדרים פרטיים על הגג, אליהם העתיק דיזנגוף את מגוריו.
עם כניסתו לתפקיד, בשנת 1933, הזמין מנהל המוזיאון, קרל שוורץ, את האדריכל, קרל רובין, לביצוע תיקונים במבנה. תיקונים אלה התבצעו בין 1935 ל-1936 ובמהלכם הורחב שטח התצוגה של המוזיאון. המוזיאון נפתח מחדש ב-23 בפברואר 1936 בטקס חגיגי בחסות הנציב העליון הבריטי. בספטמבר 1936 נפטר דיזנגוף. בצוואתו הועיד את הבית לשמש מוזיאון.
לאחר הקמת מבנה המוזיאון בשדרות שאול המלך, בשנת 1971, עברה הפעילות כולה אל הבניין החדש, ואל ביתן הלנה רובינשטיין, שנחנך קודם לכן, בשנת 1959, ליד תיאטרון הבימה. בית דיזנגוף הפסיק לשמש מוזיאון לאמנות.
בשנת 1938 הוקמה ספריית האמנות של המוזיאון, ובה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי עת וכ-7,000 צילומים. הספרייה פועלת במבנה המרכזי של המוזיאון.
ביקור ראש הממשלה יצחק רבין במוזיאון תל אביב לאמנות בשנת 1975. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו
הכרזת העצמאות
ב-14 במאי 1948 התקיים בגלריה המרכזית של בית דיזנגוף טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. ההכרזה התקיימה במהלך ישיבה של מועצת העם בנוכחות 350 מוזמנים.
במהלך האירוע החגיגי התקבץ קהל רחב מחוץ למוזיאון והאזין לקולות באמצעות רמקולים שהוצבו בשדרות רוטשילד.
קבלת פנים לכבוד פתיחת מוזיאון תל אביב לאמנות החדש, בשדרות שאול המלך, בשנת 1971. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו
כיכר החטופים
במלחמת חרבות ברזל נקבע שם הכיכר, הסמוכה לרחבת מוזיאון תל אביב לאמנות ולבית אריאלה, “כיכר החטופים והנעדרים”, ובמקום נערכות עצרות תמיכה. ברחבה הוצבו מיצבים ומיצגים אמנותיים לאות הזדהות עם מאבק בני משפחות החטופים והנעדרים וכביטוי לתמיכה והזדהות עם משפחות הנופלים וחללי צה”ל.
בין המיצגים הבולטים: מיצב שולחן השבת הריק, מיצב כיסאות צהובים ריקים, דגם של מנהרה תת קרקעית בעזה, וסדרה של מראות קטנות כמספר החטופים סביב הפסל עקדת יצחק של קדישמן.
כיכר החטופים בחזית מוזיאון ת”א לאמנות בשדרות שאול המלך בשנת 2024 – מיצב שולחן שבת ערוך. צילום: לימור רותם
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
קבלת פנים לכבוד פתיחת המשכן החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות, בשנת 1971, בשדרות שאול המלך. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
מוזיאון ת”א הישן, בבית מאיר דיזנגוף בשדרות רוטשילד 16, בשנת 1952. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות