פעוטה ופעוט ישבים על סף מדרכה בשנת 1957 ותנשקים. סמוך למלון רמת אביב. התמונה בשחור לבן
דינה דלבר ומשה קרנץ ליד מלון רמת אביב בשנת 1957. צילום: דויד לנגפוס ז”ל

כשדינה נישקה את משה / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע

דינה דלבר התרגשה ממדור "העיר הלבנה", שפרסמנו כאן על רמת אביב של פעם, וכתבה טקסט מופלא: "אז רמת אביב הייתה ירוקה, ובתיה קטנים וגגותיהם אדומים, וראש הממשלה היה פולני טוב למרות נאומיו המתלהמים, וכולנו יצאנו לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפושית הצהובה או הכחולה של אבא, וחווינו ילדות תמימה ושיחקנו בחמש אבנים ובהטלת סכינים לאדמה ולא לגרונם של שונאים, וכול זה תם. מזמן. אך לא נשלם". וגם: היום שבו גולדה מאיר אמרה לדינה: שלום, מיידעלה
עו"ד ניר חפץ | 23.10.2024

בעקבות המדור שפרסמנו כאן בתאריך 18 באוקטובר 2024, “תושבת השכונה, גולדה, ביקשה לקרוא לה “רמת אביב” / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע”, ואשר גרר תגובות רבות ומרתקות מקוראות וקוראי המקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, אנו מביאים את הטקסט המופלא שכתבה דינה דלבר.

 


הצטרפו לקבוצת הוואטצאפ של תל אביב אונליין – לחצו כאן.


הנה הוא לפניכם ולפניכן – לא נגענו.

בעל.ת עסק, מהוד השון ועד יפו כולם נמצאים בקבוצות שלנו. חשיפה ממוקדת לקהל הכי חזק בישראל. מעל 50,000 מנויי ווצאפ מחכים לכם. תפסו מקום בשכונה

“שלום רב, בהמשך לכתבה שלכם על רמת אביב הישנה ועל גולדה מאיר – הרשו לי לצרף תמונה של משה, בנה של חברתה של אמי, ושלי, ליד המזרקה במלון רמת אביב. התמונה צולמה בשנת 1956 או 1957, ככל הנראה על ידי אבי, דויד לנגפוס זכרו לברכה. כמו כן מצורפת רשימה על זכרונותיי מהשכונה. אשמח אם תפורסם. בברכה, דינה דלבר”.

דינה דלבר נתנה לחיבור המרגש שלה את השם: “רמת אביב של ילדותי”.

רמת אביב של ילדותי / מאת דינה דלבר

בשנת 1950 – השנה שבה ירד שלג בתל-אביב – עלתה אמי ארצה מסוסנוביץ’, פולין, באוניה גלילה. הוריי שניהם היו ניצולי שואה. אבי עלה שנה קודם מלודז’, פולין. הם הכירו בארץ ונישאו. שניהם איבדו כמעט את כל משפחתם בשואה, למעט אחות אחת של אבי, ואחות אחת של אמי.

הם נשלחו לשיכונים של הדר יוסף. רוב הרחובות שם נקראו על שם ערים בפולין – קהילת ורשה וכדומה. אני נולדתי בבית החולים מאיר בכפר סבא, וכשהייתי כבת שנתיים, עברנו – כמו הרבה ניצולים מפולין – לרמת אביב הישנה, לרחוב ברודצקי, מול המרכז הישן.

הייתה לנו דירת קרקע קטנה עם מרפסת ודשא בחזית הבית בן שתי הקומות.

חורבות שייך מוניס, שעליהן נבנתה אוניברסיטת תל אביב, היו אתר השוטטות שלנו – וגם מיקומו של שבט הצופים שלי מאוחר הרבה יותר.

גם משפחת חברתה של אמי עברה לאותו הרחוב. לא פעם בילינו יחד. אחד הבילויים היה טיולים רגליים בסביבה, לשיט סירות משוטים בירקון, לחוות הסוסים גורדון, לקרקס מדרנו שהוקם פעם בשנה בשטח שבין החווה לבין נחל הירקון.

מלון רמת אביב, שבשביל הגישה אליו עמדה המזרקה המפוארת שבצילום, היה יעד טיול נוסף, כמו גם בריכת השחייה הישנה שלו.

צפונה יותר, במקום שבו בנויה כיום שכונת למד, היו גבעות חוליות זרועות סביונים, חמציצים, סרפדים ופרח נר הלילה.

הירקן הגיע עם עגלה וחמור

כשעברנו מרחוב ברודצקי לרחוב פיכמן, המקביל לכביש החוף, היינו עוברים את החולות ברגל ומגיעים לחוף הים. בגבעות הללו התגורר החלבן, שהביא בקבוקי חלב מפוסטר, שבתחתית הפקק שלו נוצרה שמנת. הבקבוקים המתינו לנו כל בוקר ליד הדלת. גר שם גם הירקן, שהגיע לשכונה בעגלתו, שהובלה על ידי חמור. גם את גושי הקרח למקררים היו מביאים בסחיבה על הגב עד הבית.

בצידו השני של רחוב פיכמן, במקום בו מצוי כיום קניון רמת אביב, היה שדה בור גדול, ובו “החירבה” של הערבי”. היינו משחקים שם. המקום היה מלא גרפיטי ואשפה, בימים, ובלילות היינו שומעים את יללות התנים מקרוב.

במאונך לרחוב פיכמן ניצב רחוב בלום. באמצעו הגיע אליו רחוב אשר ברש, שם הוקם בית הספר היסודי אורנים, כאשר הגעתי לכיתה ב’. לפני כן היה אפשר ללמוד רק בבית הספר הדתי אלומות, שברחוב רידינג הסמוך.

גולדה אמרה לי: שלום, מיידעלה

בהמשכו של רחוב בלום היה מרכז מסחרי קטן, ובשטח שמאחוריו – בתים צמודי קרקע עם גינות מאחוריהם. אחד מהבתים היה ביתה של גולדה מאיר.

ראיתי אותה שם פעם אחת בחוזרי מפעילות כלשהי בשכונה: אישה גוצה, פקעת אפורה-לבנה על קודקודה, לבושה שמלה אפורה עם כתמים צהובים וחגורה בסינר. כך היא עמדה בפתח הדלת.

“שלום, מיידע’לה”, היא אמרה וחייכה אליי, בחביבות, כשעברתי ליד ביתה.

רמת אביב כונתה אז “שכונת הפולנים”, אך בבניין שלנו, ברחוב פיכמן, ומסביבו, נקבצו משפחות מכל הגלויות: עיראקים, אמריקנים, ישראלים, מרוקאים.

יוסי בנאי ואשתו הראשונה, אילנה, גרו בכניסה הראשונה, קומה רביעית.

יובל בנאי ואני ישבנו באותו מעגל ילדים על הדשא שבין הבתים.

דניאל ברנבוים ר בבניין ממול.

גוניק החרדי ואשתו צעקו על שובבותנו, הילדים, בכניסה השלישית.

בנה של השכנה ליד היה טייס.

הבן של השכנה מעלינו נהרג במלחמת יום הכיפורים, כמו גם אחד מבני כיתתי.

אז רמת אביב הייתה ירוקה, ובתיה קטנים וגגותיהם אדומים, וראש הממשלה היה פולני טוב למרות נאומיו המתלהמים, וכולנו יצאנו לתור את הארץ לאורכה ולרוחבה בחיפושית הצהובה או הכחולה של אבא, וחווינו ילדות תמימה ושיחקנו בחמש אבנים ובהטלת סכינים לאדמה ולא לגרונם של שונאים, וצילמנו שקיעות כתומות ואדומות ועננים לבנים מעל הים.

וכול זה תם. מזמן.

אך לא נשלם.

תגובה ל-100 שנים לשכונת שפירא

הקורא ישראל אספיס התרגש מהמדור “יומולדת 100 לשכונת שפירא / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע”, שפורסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, בתאריך 20 באוקטובר 2024.  אספיס שלח לנו צילום יפהפה מהאלבום המשפחתי, בליווי המשפט המרגש הבא, שאנו מביאים כאן כלשונו.

“סבתא שלי, שרה פליישר, ואחותי, סיגל, מצולמות כאן ברחוב בר יוחאי, שם היה מחסן שקי שמח שסיפק קמח לתל אביב והסביבה. זה היה בשנת 1966. בברכה ובוקר טוב, אספיס ישראל”.

צילום שחור לבן של סבתא, שרה פליישר ונכדתה התינוקת סיגל ברחוב בר יוחאי בשכונת שפירא. התמונה משנת 1966

שרה פליישר ונכדתה סיגל ברחוב בר יוחאי בשכונת שפירא, שנת 1966. צילום: מתוך האלבום המשפחתי של ישראל אספיס

בשיתוף הארכיון העירוני

מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.

השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.

רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!

 

היסטוריה מצולמת בת”א

רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?

להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב)  – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן

לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן

לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן

לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן

לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן

לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן

להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן

לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן

למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן

להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן

 


הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:

קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.

קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.

קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.

קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.

קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.

קבוצת יפו – לחצו כאן.

קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.


לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.

לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *