העדלאידע הראשונה של תל אביב / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
מסורת תהלוכות העדלאידע של תל אביב החלה בשנת 1912 – שלוש שנים אחרי ייסודה של שכונת “אחוזת בית”.
העדלאידע הראשונה יצאה מבניין הגימנסיה העברית הרצליה, שניצב היכן שממוקם כיום מגדל שלום, וכונתה “תהלוכת פורים”.
עדלאידע בתל אביב בשנת 1929. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
סוס לבן עם מרדכי והמן
מאחר וכול העיר תל אביב כללה, באותם ימים, רק חמישה רחובות, הסתפקו הצועדים ב-350 מטרים. צעדו משער הגימנסיה, לאורך רחוב הרצליה, עד לכניסה אל “בנק הלוואה וחיסכון”; ושם הסתובבו וחזרו לגימנסיה. המרחק אמנם היה קצר, אבל השמחה בלב, הייתה גדולה.
המורה לאמנות בגימנסיה, אברהם אל-דמע, שיזם את התהלוכה, סידר את התלמידות והתלמידים בשלשות והינחה אותם לשיר ללא הפסקה תוך כדי הצעידה.
תהלוכת עדלאידע ברחוב נחלת בנימין בחג פורים בשנות ה-30. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
בראש התהלוכה רכב תלמיד, בבגדי מרדכי היהודי, על סוס לבן. תלמיד נוסף, מחופש להמן הרשע, הוביל את הסוס עם חבל.
אחת התלמידות בתהלוכה התחפשה לאסתר המלכה, בבגדי פאר. התלמיד שהתחפש לאחשוורוש, דאג למלאי סמרטוטים, מתחת לבגדיו, כדי להיראות כמו מלך עם כרס.
כול תושבי “אחוזת בית” צפו בתהלוכה, משני צידי רחוב הרצל, ומחאו כפיים.
כאשר הסתובבו הצועדים, וחזרו בשירה לשער גימנסיה הרצליה, בירך אותם ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף.
דיזנגוף טפח על שכמו של המורה לאמנות, ואמר: “אברהם אל-דמע, עשית דבר גדול, אני רוצה שתערוך תהלוכות כאלה כול שנה”.
בובות של עולי הגרדום בעדלאידע של תל אביב בפורים שנת 1935. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
טרומפלדור נפל, פורים בוטל
בשנים שלאחר מכן, המשיכו להתקיים מדי שנה תהלוכות עדלאידע קטנות בתל אביב, אך לא באופן סדיר, בעיקר בגלל גירוש תושבי ת”א בידי השלטון העות’מני בזמן מלחמת העולם הראשונה. הגירוש נמשך מפסח 1917 ועד סוף שנת 1918. בתקופה זו, העיר ננטשה על ידי 10,000 תושביה, שהתפזרו במושבות בשרון, בחיפה וביישובים היהודיים בגליל, למעט קומץ שומרים יהודים שאבטחו את העיר הנטושה.
בשנת 1920 הוחלט בעיר העברית הגדולה לחגוג בגדול את החזרה לתל אביב, בתהלוכת פורים מפוארת, שכמותה לא נראתה בארץ ישראל.
עדלאידע בתל אביב בפורים שנת 1934. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
הפעם צורף אל אברהם אל-דמע גם ברוך (קאושנסקי) אגדתי, והשניים ניצחו במשך שבועות ארוכים על הכנת עשרות תחפושות ותפאורות ענק, ברוח קרנבלים נוצריים שהיו נערכים מזה מאות שנים ברחבי אירופה. ברוך אגדתי, מומחה לריקודי עם, הפך בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת למלך חיי הלילה של ת”א.
אלפים רבים מתושבי העיר, ומאות ילדים מחופשים, יצאו בשעות הצהריים לרחובות והמתינו לתהלוכה, שכבר הייתה מוכנה ומזומנה והמתינה לאור ירוק מראש הוועד, מאיר דיזנגוף, להתחיל לצעוד. ת”א קיבלה מעמד של עיר עצמאית, ודיזנגוף הפך לראש העיר הראשון, שנתיים מאוחר יותר, ב-1922.
מהעיר הסמוכה, יפו, הגיעו מאות ערבים כדי לצפות בפלא היהודי החדש – העדלאידע של תל אביב. הם התפזרו בקהל והמתינו בציפייה דרוכה לתהלוכה.
עדלאידע בתל אביב בפורים שנת 1960. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
אבל אז, בשעה אחת בצהריים, הגיעה הודעה בהולה מהגליל אל ועד ת”א: יוסף טרומפלדור ושבעה צעירים נוספים, מגיני החווה החקלאית בתל חי, נרצחו ביריות ונפלו יום קודם לכן, ב-1 במרץ 2020, על ידי מיליציה ערבית שיעית מלווה בבדווים מכפרי הגליל. טרומפלדור נפטר בשעות הערב, לאחר שנורה בידו ובבטנו, תוך כדי פינויו לכפר גלעדי. החווה החקלאית תל חי ננטשה על ידי מגיניה היהודים, ונשרפה על ידי הערבים.
מיצג העלייה השנייה בעדלאידע של תל אביב בפורים שנת 1932. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
דיזנגוף היה נסער.
לא עזרו תחנוניו של אברהם אל-דמע, שביקש לדחות את פרסום החדשות הקשות מתל חי ליום למחרת, ולהמשיך בתהלוכת העדלאידע כדי לשמח את הציבור.
ועד תל אביב התכנס מייד לישיבה בהולה, שלא מן המניין, והחליט לבטל את העדלאידע הגדולה הראשונה.
דיזנגוף הודיע על ביטול התהלוכה, בעוד הצועדים עומדים בנקודת הפתיחה ואלפי תושבים ממתינים להם לאורך רחוב הרצל, והעדלאידע הגדולה התפזרה לאכזבתם של ילדי העיר העברית הראשונה.
עדלאידע בתל אביב בפורים שנת 1934. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
ביאליק התלונן: לא מספיק שמח
בשנות ה-20 עברה ההובלה של ניהול חגיגות פורים לברוך אגדי, שארגן נשפי מסיכות ענקיים, ואי אפשר בלי פוליטיקה: אברהם אל-דמע, שהקים בינתיים צוות הוואי ובידור “חברת טראסק”, הוביל קו ביקורתי נגד הנשפים “הממוסחרים” וטען שברוך אגדתי מתעשר ממסיבות פורים. הוא ניהל ליין צנוע יותר של חגיגות פורים.
כרוז ביקורתי, שהופץ בתל אביב נגד הנשפים של ברוך אגדתי, הודיע כי “אנו נילחם למען כבוד יום פורים, בעד השמחה והששון הנובעים מכלים עממיים בטוהרתם, ונקרא חרם על תאוות בצע וממון בצורה זו ועל מציצת ערלת התאווה משך שלושה לילות” (הציטוט – מתוך מאמרו של היסטוריון תל אביב, אילן שחורי, “איסתא בלגינא קיש קיש קריא”).
תהלוכת עדלאידע ברחוב אלנבי פינת רחוב ביאליק בשנת 1936. צילום: ד”ר שמואל סמטניק, הארכיון העירוני ת”א יפו
אבל אלפי תושבי תל אביב פקדו את נשפי המסיכות של ברוך אגדתי. מי שהגיע ללא מסיכה – לא נכנס, כולל מנחם אוסישקין וחיים נחמן ביאליק.
בשיא הנשף, התבקשו 3,000 המשתתפים המחופשים לאחוז ידיים, האורות כובו, וכולם התבקשו לגעות בצחוק מתגלגל.
למרות זאת, התלונן ביאליק, כי הצעירים של אותם ימים בתל אביב לא יודעים מספיק טוב כיצד יש לרקוד ולשמוח בחג פורים.
רוצה לקרוא על מסורת נשפי המסיכות של חגי פורים בתל אביב של פעם? הקליקו כאן.
עדלאידע בשנת 1959. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
מיצג של היטלר לפני השואה
עם השנים, התרחבו תהלוכות העדלאידע, הן עברו מרחוב הרצל לרחוב אלנבי, והפכו למסורת תל אביבית.
ראוי לציון מיוחד – האירוע המטלטל הבא:
בעדלאידע של מרץ 1933, כחודש ימים לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה (מונה לקנצלר ב-30.1.1933) וזמן קצר לאחר שריפת הרייכסטג, הוצגה בעדלאידע של תל אביב בובה של היטלר רכוב על סוס.
על צווארו ניתלה שלט “מוות ליהודים” ולרגליו שכבו בובות של שני יהודים מגואלים בדם. על המשאית, שהובילו את המיצג, נרשם “כאן מחרימים סחורה גרמנית”.
פורים בנמל תל אביב מודל שנת 2023. צילום: עוז שכטר
הקונסוליה הגרמנית בירושלים שיגרה מכתב מחאה לדיזנגוף ודרשה התנצלות.
ראש העיר סירב להתנצל, וענה לגרמנים שהעדלאידע בפורים הינה במה חופשית להבעת דעות.
שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1935, העדלאידע של תל אביב הפכה כבר לאירוע לאומי: השתתפו בה כמאתיים אלף איש.
כמעט מחצית מהיישוב היהודי בארץ ישראל הגיע לצפות בתהלוכת פורים, של העיר העברית הראשונה, שמנתה אז כ-100 אלף תושבות ותושבים.
והשאר – היסטוריה.
מיצג נאצי בעדלאידע הענקית בתל אביב בשנת 1935. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
פורים ביפו בשנת 2023. צילום: אייל תגר
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
עדלאידע בתל אביב בשנת 1955. צילום: וילי פולנדר. הארכיון העירוני ת”א יפו
פירוט נוסף על ההיסטוריה הפורימית של ת”א ניתן לקרוא במאמר מאת אילן שחורי – כאן; ובמאמר מאת גילי חסקין – כאן.
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
עדלאידע בתל אביב בשנת 1960. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות