המכולת הכי לטינית בעיר / המקומות הנסתרים של ת”א
אין זה סוד שהתחנה המרכזית בתל אביב היא סביבת המחייה של קהילות זרות רבות.
בישראל חיות ופועלות, למשל, כ-50 אלף עובדות סיעוד פיליפיניות, שהתחנה היא מקום המפגש שלהן; וגם של פליטים אריתראים, סודנים, ניצולים ממלחמת רוסיה אוקראינה, ועוד.
אבל לא רבים יודעים שסביב התחנה חיים גם עובדים זרים מארצות דרום אמריקה – קולומביה, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל.
המכולת הלאטינית לה טיינדה בת”א. צילום: יקיר אלקריב
המכולת בספרדית
מדובר בקהילה לא גדולה, המונה כמה אלפי בני אדם, שרובם ככולם מגיעים לארץ דרך סוכנויות תעסוקה ועובדים ברישיון כמטפלים סיעודיים.
המרכז שלהם נמצא במכולת מפתיעה ומיוחדת ברחוב לבנדה, ששמה “לה טיינדה” (“החנות” או “המכולת”, בספרדית).
מטבע הדברים, לקהילה הזאת יש מטבח ותפריט משלה, עם מוצרים שחלקם מיובאים וחלקם מיוצרים בארץ.
למשל, המאצ’ה – התה הירוק שנעשה פופולרי מאוד לאחרונה בחוף המערבי של ארה”ב ובאירופה בשל סגולותיו הבריאותיות המפליגות.
כאן אפשר למצוא סוגים רבים שלו, וגם את הכלים המיוחדים להכנתו ולשתייתו.
גם את הקסאבה אפשר למצוא כאן, עדיין מכוסה באדמה שממנה נשלפה. הקסאבה (יוקה בשמה השני) היא שורש גדול, לבן וחסר טעם, אך בעל ערך תזונתי גבוה, שממנו מכינים בין השאר את פניני הטפיוקה שאנו מכירים מהקינוחים האסיאתיים. החומר עצמו גמיש מאוד ואפשר להכין ממנו גם קמח, פירה, צ’יפס ומה לא. ואם חסר קצת טעם, מוסיפים מלח, סוכר או פלפל לפי הצורך – והכל בסדר.
המכולת הלאטינית לה טיינדה בת”א. צילום: אור שפיגל
השילוש הקדוש
על המדפים כאן אפשר להבחין גם בסוגים רבים של קמח תירס.
זהו אחד ההבדלים העיקריים בין המטבח הים תיכוני, המבוסס על קמחי חיטה, לבין המטבח הלטיני שעושה שימוש כמעט רק בקמחי תירס. אלה, אגב, נחשבים לבריאים יותר בשל היותם מופחתי גלוטן.
עוד הפתעה – הפלאנטן. היא נראית כמו בננה, אבל קרובה יותר לתפוח אדמה בטעמה. כמעט בלי סוכר, ובלי טעם – וגם ממנה מכינים צ’יפס, שיכול להיות מלוח או מתוק לפי הצורך.
מכיוון שאנחנו בתחום השיפוט של דרום אמריקה, שבה הכדורגל הוא סוג של דת, כאן אפשר למצוא את השילוש הקדוש לצפייה במשחקים: צ’יפס, שאותו מכינים מפלנטן או נאצ’וס מקמח תירס. לטבילתם – אינספור סוגים של סלסות בדרגות משתנות של ריכוז וחריפות. וכמובן – מקררים גדושי בירה קרה.
המכולת הלאטינית לה טיינדה בת”א. צילום: יקיר אלקריב
רוקדים סלסה
אם ייצא לכם לבוא בימי ששי אחר הצהריים, תגיעו למסיבה.
זו שעת המפגש של הקהילה.
מוציאים כמה רמקולים החוצה, רוקדים סלסה ושותים בירה.
לא קל להיות מהגר, רחוק מהבית ומהמשפחה, ואלה רגעי חסד נדירים בשבועות ארוכים של עבודה קשה.
המכולת הלאטינית לה טיינדה בת”א. צילום: אור שפיגל
הכותב, יקיר אלקריב, עיתונאי וסופר תל אביבי, מוביל סיורים היסטוריים וקולינריים בדרום העיר. רוצים להצטרף? צרו קשר אל 054-3444229, חפשו “דרום עמוק” בגוגל, או כנסו לאתר שבלינק זה.
המכולת הלאטינית לה טיינדה בת”א. צילום: אור שפיגל
למאמר של יקיר אלקריב על המקלט האטומי הסודי במרתפי התחנה המרכזית החדשה – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על סיור בכנסייה הפרבוסלבית בשכונת אבו כביר בת”א – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על ההיסטוריה של בית העלמין המוסלמי בדרום תל אביב – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על ביקור בשווארמה האותנטית הכי טובה בתל אביב – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על המטבח הכי בוכרי אותנטי של שכונת שפירא – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב לסיכום 5 שנות סיורים בדרום ת”א – הקליקו כאן.
למאמר של קיר אלקריב על הפיצה הכי טובה בתל אביב – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על הצ’יינה טאון הסודית של תל אביב – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על האינג’ירה הכי טובה מחוץ לאתיופיה – הקליקו כאן.
למאמר של יקיר אלקריב על סודות הגרפיטי של פלורנטין – הקליקו כאן.
המכולת הלאטינית לה טיינדה בת”א. צילום: אור שפיגל
תגובות