סודות הגרפיטי של פלורנטין / המקומות הנסתרים של ת”א

בשנים האחרונות הפכה שכונת פלורנטין בדרום תל אביב למעצמה של גרפיטי, ואולי יותר מזה – לאימפריה של סיורי גרפיטי.

עד לפני כמה שנים, ציורי קיר נחשבו לעבירה של “השחתת רכוש”, שדינה כמה מאות שקלים קנס.

אולם כשהעירייה השתכנעה שמדובר בחלק מאופייה המרדני והצבעוני של שכונת הצעירים המתחדשת – הפקחים הניחו ליוצרים להביע את עצמם על הקירות.

גרפיטי בשכונת פלורנטין. צילום: יקיר אלקריב

גלגולי תופעת הגרפיטי

היסטורית, הגרפיטי הוא אמנות עתיקה מאוד, ואולי העתיקה מכולן.

כבר באימפריה הרומית וביוון העתיקה צוירו כתובות גרפיטי, וגם ציורי המערות הקדומים הם סוג של גרפיטי. המילה “גרפיטי” תיארה במקור כתובות וציורים שנמצאו על פסלים או על קירות, גם בקטקומבות של רומא או על קירות פומפיי. גם הן נחשבו לוונדליזם מאחר שצוירו ללא הסכמת בעלי הרכוש. דוגמאות ראשונות של גרפיטי מסחרי נמצאו בעיר היוונית אפסוס, כנראה כפרסומת לבית בושת.

במאה ה-20 הגרפיטי פרץ לתודעה כאמנות רחוב מחאתית. היא נכנסה לדפי תולדות האמנות בעיקר בזכות האמן ז’אן מישל בסקיאט, שציוריו הפראיים עיטרו קירות ומאוחר יותר נמכרו במיליונים, לפני שמת בגיל 27. מאז, הרבה צבע נשפך על קירות בכל ערי העולם, הגרפיטי איבד את החוד המחתרתי והפך לעוד קישוט נחמד הנשקף מסלוני הבורגנות. קצת מחאה וקצת פראות – אבל הכול במידה הנכונה, בלי להרגיז אף אחד יותר מדי.

הדוגמה הטובה ביותר לניוון שפשטה בתחום זה היא עבודתו הפלקטית והפלגמטית של “בנקסי” – שהישגו העיקרי היא אלמוניותו.

גרפיטי בשכונת פלורנטין. צילום: יקיר אלקריב

למה דווקא פלורנטין

גם בפלורנטין, כמו בשאר העולם, רוב הגרפיטי חסר ערך: סתם קשקושים של ילדים שמחפשים דרך להביע את עצמם.

אבל פה ושם מזדקרות יצירות שכבר קנו לעצמן שם והפכו לחלק מנוף השכונה: כך למשל הגרפיטי המצמרר רצח רבין – ציור מחאה של האמן יגאל שתיים, המבוסס על תיעוד הרגע של רצח רבין, ונמצא ברחוב וושינגטון. הציור, שאף כוסה בטעות על ידי עיריית תל אביב, שוחזר בזכות מחאת התושבים ונשאר במקום כסמל חשוב לזיכרון.

עוד ציור חשוב הוא “מועדון ה-27” – ממטבע לשון המתאר קבוצה עגומה למדי של מוזיקאים שמצאו את מותם בגיל 27, בדרך כלל בשיא הצלחתם ופריחתם האמנותית. בין האמנים המצוירים בגרפיטי מועדון ה-27, ברחוב בן עטר, אפשר למצוא את ג’ימי הנדריקס, איימי ויינהאוס, קורט קוביין, ג’ניס ג’ופלין, את מיודענו בסקיאט, ועוד.

תעלומת פנים מחוקות

הציור המרשים הזה הועלה על הקיר בשנת 2014 בידי האמן המקומי יהונתן כיס-לב. אך מצידו הימני מצוירות פנים נוספות, כשהן מטושטשות ומחוקות…

רוצים לגלות מי האיש הנוסף המצויר, למה הוא שם ומה עלה בגורלו? הצטרפו לסיור שלנו – “הלילות הקסומים של לוינסקי ופלורנטין” – שבמהלכו נבקר גם את חברי מועדון ה-27.

הכותב, יקיר אלקריב, עיתונאי וסופר תל אביבי, מוביל סיורים היסטוריים וקולינריים בדרום העיר. רוצים להצטרף? צרו קשר אל 054-3444229, חפשו “דרום עמוק” בגוגל, או כנסו לאתר שבלינק זה.

יקיר אלקריב מוביל סיור גרפיטי בשכונת פלורנטין. צילום: פרטי

למאמר של יקיר אלקריב על המקלט האטומי הסודי במרתפי התחנה המרכזית החדשה – הקליקו כאן.

למאמר של יקיר אלקריב על סיור בכנסייה הפרבוסלבית בשכונת אבו כביר בת”א – הקליקו כאן.

למאמר של יקיר אלקריב על ההיסטוריה של בית העלמין המוסלמי בדרום תל אביב – הקליקו כאן.

למאמר של יקיר אלקריב על ביקור בשווארמה האותנטית הכי טובה בתל אביב – הקליקו כאן. 

למאמר של יקיר אלקריב על המטבח הכי בוכרי אותנטי של שכונת שפירא – הקליקו כאן.

למאמר של יקיר אלקריב לסיכום 5 שנות סיורים בדרום ת”א – הקליקו כאן.

למאמר של קיר אלקריב על הפיצה הכי טובה בתל אביב – הקליקו כאן. 

למאמר של יקיר אלקריב על הצ’יינה טאון הסודית של תל אביב – הקליקו כאן. 

למאמר של יקיר אלקריב על האינג’ירה הכי טובה מחוץ לאתיופיה – הקליקו כאן.