מתכון לשבת מאת ענת אלשטיין: הבייבי ארטישוקים שלי

הארטישוק נחשב לירק יפה תואר ומעורר תשוקה. הדרך אל ליבו קשה ורצופה ייסורים אמיתיים. רק מי שקילף ארטישוק יודע למה אני מתכוונת. עלי הארטישוק ממש עוקצים, כמו קיפוד ששולף את קוציו. אפילו הפרקים והאצבעות כואבים מהתהליך. למרות כל זה, כשמגיעים את הלב, טעמו משכיח את הכאב, כמו בצירי לידה, והאושר לא מאחר לבוא.

בדרך כלל עונת הארטישוקים מתחילה בסוף נובמבר עד סוף מאי, כשהשיא הוא בסביבות חג הפסח. הבייבי ארטישוק יחסית חדש פה, הוא נופיע במחוזותינו רק לפני כמה שנים ומוכרים אותו במקומות ספורים. כשמצאתי אותם בשוק האיכרים בנמל תל אביב, נכבשתי וכבשתי את הקטנטנים. משהו בין אנטי פסטי משודרג שמשומר בשמן זית. אפשר גם לאכול  למי שאוהב את העלים ואת הלב.

לבחור ארטישוק זו משימה אפשרית. מה שחשוב זה למצוא את אלה עם עלים סגורים. העלים צריכים להישבר בקלות, שיהיו קראנציים, זאת ההוכחה שהם טריים.

אופן הכנה:

מרתיחים סיר גדול עם הרבה מים ומלח בזמן הזה חותכים את העלים על גבי קרש עם סכין משוננת עד שמגיעים ללב או קרוב אליו. אפשר להשתמש בכפפות.

קוטמים את העלים או את קצוות העלים, מנקים את פלומת השערות ומוציאים בזהירות (אפשר גם עם כפית).

כשהמים רותחים מכניסים לסיר את הארטישוקים הנקיים לעשרים וחמש דקות (חליטה ארוכה) כמו פסטה.

מוציאים ומסננים, מקררים וסוחטים את הארטישוקים ממי הבישול.

אפשר לחצות אותם או להשאירם שלמים.

מכניסים אותם צפופים לצנצנת זכוכית, מוסיפים את הלימון הכבוש ומכסים בשמן זית , מלח אטלנטי, פלפל גרוס, מיץ לימון וחצי כפית שמן כמהין, נותנים להם לנוח. מכסים, סוגרים ומכניסים למקרר.

אפשר לאכול אותו כתוספת לסלט חסה בליווי רוטב קיסר טוב, עם טונה. החבר הטוב של הארטישוק הוא הלימון משום שהארטישוק משחיר, כמו אבוקדו, לכן עדיף, בזמן הקילוף, מיד להשרות במים קרים עם לימון.