רחוב שינקין, מציע השם תל אביב / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
רחוב שינקין קרוי על שם אחד ממייסדי תל אביב – מנחם שינקין (1924-1871).
בשנת 1908 היה שינקין לרוח החיה בחברת “מרכז בעלי מלאכה” שהוקמה כדי לאחד את בעלי המלאכה הזעירים של יפו.
קיוסק ברחוב שינקין – “מעין שיינקין” בשנת 1956. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
שנה לאחר מכן, שינקין היה אחד המתיישבים הראשונים באחוזת בית, ובשנת 1910 הציע לשנות את שם השכונה “אחוזת בית” לשם “תל אביב”.
למה דווקא תל אביב? מקור השם בתרגום לעברית מאת נחום סוקולוב לספרו של הרצל “אלטנוילנד”. שינקין נימק: “בשם זה הביע מנהיגנו הרצל את תקוות עתידנו בארץ ישראל. לשם תל אביב יש צלצול מקומי, ערבי, וכל יושבי הארץ יתרגלו בו קל מהרה”.
רחוב שינקין בשנות ה-30 של המאה העשרים. צילום: גלויה בהוצאת האחים אליהו, הארכיון העירוני ת”א יפו
רחוב בעלי המלאכה
רחוב שינקין, כידוע, עובר ממזרח למערב, ובקצהו המערבי נמצאת כיכר מגן דוד, צומת של חמישה רחובות ידועים: המלך ג’ורג’, אלנבי, נחלת בנימין, רחוב הכרמל (שבו מצוי שוק הכרמל) ושינקין.
שינקין היה רחובה הראשי של שכונת “מרכז בעלי מלאכה”, שהוקמה על ידי מנחם שינקין בעצמו בשנת 1913, ארבע שנים אחרי ייסוד העיר העברית הראשונה.
הפגנה בכיכר מגן דוד נגד פרסום הספר הלבן בשנת 1939. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
הרחוב נקרא על שמו של מנחם שינקין כשנה אחרי מותו, בשנת 1925.
בתקציב עיריית תל אביב לשנת 1930 נכלל סכום לסיום סלילת הכביש וריצוף המדרכות.
דוכן עיתונים ברחוב שינקין בשנת 1961. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
רק בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים נפתחו ברחוב חנויות רבות.
תוכנית המתאר ייחדה את הרחוב למגורים, והעירייה נקטה צעדים נגד החנויות ברחוב. אבל בשנת 1935 נכנעה ללחץ הסוחרים והתירה פתיחת חנויות ברחוב.
בשנת 1937 נקבע שהתנועה ברחוב תהיה חד סיטרית.
גינה ציבורית ברחוב שינקין בשנת 1995. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
רחוב ההיפסטרים
בשנות השמונים של המאה העשרים שינה רחוב שינקין את אופיו.
מרחוב של בעלי מלאכה וחנויות, הפך שינקין למעונם של צעירים ויוצרים, ששינו את אופיו.
נפתחו ברחוב גלריה “תת-רמה”, סטודיו העיצוב התעשייתי “פלסטיק פלוס”, חנות התקליטים “האוזן השלישית”, בית הקפה “קפה כזה”, ושינקין נהפך לסמל התרבות התל אביבית הצעירה, הליברלית והחופשית.
באותן שנים השתרש המונח “שינקינאי”. שם נרדף לתל אביבי מפונק, איש רוח, פציפיסט, דוגל בחופש וחירות, אבל עצלן, מוחצן ושטחי. דייר קבוע בבתי הקפה של הבועה התל אביבית.
עדלאידע בשנת 1959 בכיכר מגן דוד. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
רחוב כמו בסרטים
הוויית הרחוב נצרבה בתרבות הישראלית.
הסרט “הבועה” של איתן פוקס וגל אוחובסקי, עוקב אחר סיפורם של חבורת צעירים המתגוררים ברחוב שינקין, וחיים את הוויית “הבועה” התל אביבית הבורגנית.
השיר “גרה בשינקין”, שכתב יאיר לפיד וביצעה להקת מנגו בשנת 1988, מדבר על צעירה שגרה בשינקין ושותה בקפה תמר, מבתי הקפה האייקוניים ברחוב.
בשיר “לב זהב”, מילים ולחן דני שושן, שרה הזמרת שרית חדד: “אין לי שיגעונות סטייל שינקין פלורנטין”.
שינקין פינת אלנבי מודל 2024. צילום: טלי ליבמן
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
כיכר מגן דוד בשנת 1929 – במפגש הרחובות אלנבי, שינקין, המלך ג’ורג’ ונחלת בנימין. צלם לא ידוע, הארכיון העירוני ת”א יפו
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
לוח מודעות ברחוב שינקין בשנת 1961. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
עו”ד ניר חפץ ,היה עלייך לבדוק טוב מאיכן מקור השם תל אביב , לא שינקין ולא אף אחד לא המציא את השם של העיר העברית הראשונה !!!
השם ניתן כבר לפני 2500 שנה לעיר העברית הראשונה שהקימו גולי ב ב ל על נהר כ ב ר, שהוא נהר פרת , ששם יחזקאל הנביא , התנבא !!!
טעות בכותרת – אוסישקין לא קשור