הייתי בשינקין מאז 1945 / העיר הלבנה – מדור צילומי עם געגוע
מדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה” אודות רחוב שינקין, שהתפרסם במקומון הדיגיטלי תל אביב אונליין, עורר כמה תגובות מעניינות.
הנה שלוש מהן.
הייתי שם מ-1945
הקוראת ריקה קידן: “כמי שנולדה ב- 1945 ברחוב אחד העם 126, ובמשך 4 שנים, מגיל 14 ועד 18, הלכתי יום יום הלוך וחזור לתיכון עירוני ה׳ ששכן ברחוב מאז״ה, עברתי מדי יום ביומו ליד קפה תמר”.
“נוכחתי שהבעלים באותם ימים, פלשו למדרכה, וגזע עץ הפך לחלק משטחו של בית הקפה. כתוצאה מכך המדרכה בפינת הרחובות שינקין ואחד העם הייתה צרה להולכי הרגל”.
“מן הראוי היה שעיריית תל אביב תחזיר את השטח לתושבי העיר ולמבקרים בה”.
קפה תמר ברחוב שינקין בשנת 1995. צילום: וילי פולנדר, הארכיון העירוני ת”א יפו
הכול בזכות צ’יץ
בני כהן, דוברו לשעבר של צ’יץ’: “רחוב שינקין לא היה הופך לכול מה שמסמל ‘שינקין’ בלעדי איש אחד – ראש העיר דאז, שלמה להט. בתחילת שנות השבעים הפך אזור שינקין ושדרות רוטשילד לאיזור של פרוצות, עסקי סמים וכדומה – איזור בו לא היה רצוי להסתובב בשעות החשיכה. ומדוע הפך לעיר תחתית ופשע? בגלל המשרדים”.
“תושבי תל אביב העדיפו להשכיר את דירותיהם למשרדים תמורת שכר דירה גבוה, והתוצאה הייתה שעם ערב, כאשר המשרדים נסגרו, הפך האזור לנטוש, ריק וחשוך, שרק שולי החברה הסתובבו והסתופפו בו”.
“להט נעשה ראש העיר בשנת 1974, והחליט להפוך את המגמה במהלך כמו צבאי, הוא היה איש צבא, של איגוף משני הצדדים. מצד אחד הפעיל את הפיקוח העירוני והוציא את המשרדים (שהיו כמובן ללא רישיון בהיותם יושבים בדירות מגורים – ומצד שני הביא מראש הממשלה מנחם בגין (אחרי1977) תקציב שיקום לשיקום השכונה”.
“האיגוף השני בוצע על ידי סבסוד של רבע משכר הדירה הממוצע (שעמד על 400 דולר לחודש, כלומר סבסוד של 100 דולר לחודש), לכול מי שיעבור לגור בשכונה.
מטבע הדברים הגיעה הבוהמה הענייה, שהסכימה לגור באזור שנחשב בעייתי – וכך החל שינקין להיות “שינקין”.
ראש העיר שלמה (צ’יץ’) להט בטקס הדלקת נר חנוכה בשנת 1974. צילום: יוסף ליאור, הארכיון העירוני ת”א יפו
זוכרת בעלי מלאכה
חנה סדן: “תודה לאפשרות לספר על עצמי. נולדתי בשנת 1944. מאז עד שנת 1964 גרתי ברחוב שינקין 19. לאחר מכן, עברתי בשכונה זו – שכונת מרכז בעלי מלאכה – את מלחמת השחרור בשנת 1948 ואת מלחמת סיני בשנת 1956. אני זוכרת אירועים משתי המלחמות האלה וגם את השלג היחיד שירד בתל אביב בפברואר 1951”.
“אבי היה צלם. הפוטו שלו שהיה ברחוב שינקין 19 בתחילה בחדר שלי שחלקתי עם אחי. ביום סטודיו, בלילה חדר שינה. אחר כך הוא עבר לחדר בחצר האחורית של הבניין. אבי צילם כל מי שביקש תמונה. תמונות חתן וכלה לפני החופה. מה שנקרא אז צילומי סטודיו. תמונות ילדים בפורים. בחתונות, כשהוזמן לצלם, ובסופי שנה בגנים ובבתי ספר”.
אני למדתי בבית ספר תלפיות, שהיה ברחוב העבודה. כל ילדותי סבבה ברחוב זה שהיה אהוב עלי מאוד. הגינה שהייתה ברחוב שינקין פינת יוחנן הסנדלר. הבית שבו גרנו היה מן עבר השני של יוחנן הסנדלר. בילדותי, בעלי המלאכה הצדיקו את שם השכונה. בחדר המדרגות של הבית, שבו גרתי, עבד בגומחה קטנה – שען. ממול עבד הסנדלר. לידו חייט תופר חולצות. לידו גלנטריה שמכרו בה חוטים, צמר ושאר דברי סדקית. לידם חנות ירקות ובפינה – מכולת. כיום נמצאת שם פיצרייה”.
“הפעולות של התנועה נערכו בסניף שהיה בצריף קטן מאחורי בית הפועל המזרחי ברחוב אחד העם. בניין שכבר מזמן לא קיים. נהגתי ללכת ברחוב שינקין לכיוון רחוב אלנבי. לשוק הכרמל, לקנות מצרכי מזון, וכמובן גם בדרך לשפת הים. בשנות ה-50 של המאה העשרים, הים בתל אביב היה מזוהם, ולא מומלץ לרחצה. לכן נהגנו, אחי ואני, לנסוע לחוף ג׳בליה ביפו. אוטובוס 10 עצר בתחנה ברחוב גאולה. עוד סיבה ללכת ברחוב שינקין”.
“בתור ילדים בילינו יום יום בגינת שינקין. הבניין שהיום נקרא בית תמי – היה אז מרכז בעלי מלאכה. אבי היה חבר בהסתדרות בעלי מלאכה. אני הצטרפתי אליו לעיתים. וחשוב להזכיר גם את בית הכנסת, שנמצא עד היום בשכונה. ברחוב בעלי מלאכה פינת יוחנן הסנדלר. הוריי מונצחים בלוח הנצחה בבית הכנסת הזה”.
בשיתוף הארכיון העירוני
מדור צילומי העיר תל אביב יפו לאורך השנים, והאנשים שהפכו אותה למה שהיא, מתפרסם במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, הודות לשיתוף פעולה עם הארכיון העירוני.
השיר “העיר הלבנה”, שנכתב על ידי נעמי שמר, נתן השראה להכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית. מילות השיר חקוקות מאז 2005 על לוח בשדרות רוטשילד 98.
רוצה להגיב או להעלות זיכרון נוסטלגי? יש גם לך צילום עם געגוע? שלחו אלינו למייל tlv@tlvonline.co.il ואולי נפרסם אותו כאן!
היסטוריה מצולמת בת”א
רוצה להתרשם מההיסטוריה התל אביבית המרתקת, שמתפרסמת במקומון הדיגיטלי, תל אביב אונליין, במדור הצילומים הנוסטלגיים “העיר הלבנה”?
להיסטוריה המצולמת של האמבולנס הראשון של ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של היכל התרבות הראשון בארץ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ט”ו בשבט 1910 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של אלברט איינשטיין בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מוזיאון ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אחד העם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות בן גוריון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב קינג ג׳ורג׳ – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הרצל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב שינקין – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נמל ת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חופי הים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בריכת גורדון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ליליינבלום – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של כיכר מגן דוד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חנוכה בת”א של פעם – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, שנות ה-60 עד ה-80 – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אלנבי, השנים הראשונות – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (ב) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שדרות רוטשילד (א) – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב יהודה הלוי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נורדיה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלון רמת אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב אבן גבירול – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של תחנת סבידור – הקליקו כאן
לצילומי היום שבו נוסדה העיר תל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נחלת בנימין – הקליקו כאן
לגן החיות המיתולוגי של תל אביב – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים שנעלמו – הקליקו כאן
לבתי הקולנוע המיתולוגיים של הצפון הישן – הקליקו כאן
לבית הקולנוע המיתולוגי מוגרבי – הקליקו כאן
להיסטוריית גשמים והצפות בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק הפשפשים – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב בן יהודה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שוק התקווה – הקליקו כאן
לצילומי הפצצות חיל האוויר האיטלקי בת”א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גל הטרור הראשון בת”א יפו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת יד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב דיזנגוף – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רחוב ארלוזורוב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של ההיכל ביד אליהו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של רציף הרברט סמואל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של נתיבי איילון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של פארק הירקון – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת שפירא – הקליקו כאן
למלך הקסטות של התחנה המרכזית – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה שרת – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה רוול המיתולוגי – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של קפה בוסתן – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בית הקפה ורד – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מערכת העיתון דבר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של שכונת נווה אליעזר – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של גימנסיה הרצליה – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס גבריאלי הכרמל – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של בי”ס תל נורדאו – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של העדלאידע הראשונה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של מלכת אסתר הראשונה של ת״א – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של יום המשפחה בתל אביב – הקליקו כאן
להיסטוריה המצולמת של חמ”ל החירום – הקליקו כאן
רחוב שינקין בשנות ה-30 של המאה העשרים. צילום: גלויה בהוצאת האחים אליהו, הארכיון העירוני ת”א יפו
הצטרפו לקבוצות הווצאפ של תל אביב אונליין:
קבוצת תל אביב יפו כללית – לחצו כאן.
קבוצת הנדל”ן – לחצו כאן.
קבוצת צפון ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מרכז ת”א – לחצו כאן.
קבוצת דרום ת”א – לחצו כאן.
קבוצת מזרח ת”א – לחצו כאן.
קבוצת יפו – לחצו כאן.
קבוצת TLZ מי ומי – לחצו כאן.
לדף הפייסבוק של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לעמוד האינסטגרם של “תל אביב אונליין” – לחצו כאן.
לערוץ הטלגרם של “תל אביב אונליין – לחצו כאן.
תגובות